גננות ומורים מתכשרים רואים חשיבות ביציאה לטבע כפעילות פדגוגית והתפתחותית וסבורים כי זו צריכה להיות מעוגנת בתוכנית הלימודים. בד בבד, הם מביעים חשש שעם הכניסה לגנים ולכיתות תפחת המוטיבציה לצאת עם הלומדים לטבע, מתריעים על סכנת מעידות, פציעות, טביעות, היפותרמיה ומכות-שמש וחוששים מתלונות עתידיות של הורים מודאגים.