ד"ר רות ריינרד, במאמרה האחרון בכתב העת THE JOURNAL מציגה את חשיבות תכנון המרחב הלימודי כסביבה לימודים פתוחה אשר נועדה להוראה וטיפוח סקרנות ולא לשליטה. ד"ר ריינרד מונה את התכונות הנדרשות ליצירת מרחב למידה נכון בהוראה הן עפ"י הספרות המקצועית והן עפ"י תפיסתה. מורים או מרצים צריכים לטפח מרחב למידה כזה שמעורר הזדהות ף תומך באינטראקציה עם עמיתים, מאפשר נגישות טכנולוגית, תומך באפשרויות חקר, מאפשר שיתופיות עם לומדים עמיתים ומגביר את הניידות של הלומדים. במרחב למידה נכון צריכה להיות תקשורת אלחוטית למחשבים ניידים על מנת לאפשר ניידות ללומדים וגישה בלתי אמצעית למקורות מידע. ד"ר ריינרד גם מתנגדת לכך לשליטה של המורה מבחינה טכנולוגית ברשת המחשבים בכיתה. לדעתה, מרחב למידה אופטימאלי ללמידה חקרנית הוא כזה שאינו נתון בשליטתו הקוגניטיבית או הטכנולוגית של המורה.

המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

ד"ר Ruth Reynard סבורה כי הטכנולוגיה משנה את ההגדרה והציפיות מהלומדים בקהילה לומדת. אם הדגש עד כה היה בתחומי המודלים הקונסטרוקטיביזם הנלווים לקהילות לומדות והבניית הידע מהלומדים , הרי הטכנולוגיה של קהילות לומדות מקוונות טומנת בחובה יותר מלמידה קונסטרוקטיביסטית . לצד טיפוח הבניית הידע ע"י הלומדים בקהילה הלומדת יש לצפות ללמידה מעמיקה מסדר חשיבה גבוה יותר. היבט נוסף מנקודת המבט של המורים או המרצים הוא הפעלת הלומדים בצוותי למידה מעבר לגבולות הקורס או הכיתה . קהילה לומדת מקוונת צריכה להמשיך ולטפח פעילות חקר והבנייה מעבר למסגרות הכיתה. מבחינה זו מאפשרות הקהילות המקוונות התאמה משלהן לפעילויות שונות שאינן רק הגלעין הבסיסי של הקהילה הלומדת המקורית. השימוש בכלים מתוקשבים מסוג Web 2.0 tools הוא השינוי הקונספטואלי העיקרי של קהילה לומדת כיום : הלומדים יכולים להמשיך בהבניית הידע באמצעות בלוגים שכתבו או כלים שיתופיים אחרים באינטרנט . קהילה לומדת מקוונת צריכה לאפשר ליחיד להמשיך בהבניית הידע באמצעות כלים פתוחים אותם הלומד או צוות הלומדים כותבים ומפיצים באינטרנט.

מאמר על שימוש אפקטיבי בבלוגים במסגרת קורס, בהתבסס על ניסיונה של המחברת בשימוש בבלוגים בקורסים לתארים מתקדמים בחמש השנים האחרונות. המחברת ממליצה על הגדרה מדוייקת של המטרה לשמה ישמש הבלוג בקורס, הקצאת זמן מספיק לסטודנטים לשם כתיבה בבלוג, שיטה מובנית ובהירה למתן ציונים, ועוד. על הסטודנטים להיות מודעים למצופה מהם בשימוש בבלוג, וכיצד ישולב הבלוג בתהליך הלמידה( Ruth Reynard ).