קובעי מדיניות חינוכית רבים חושבים שנוכחות בכיתה היא כלי שמשפיע על הלמידה. גם החוקרים מסכימים שלנוכחות בכיתה יש השפעה חיובית על הלמידה; אולם, קיימים מעט מחקרים שמודדים את טבעה ואת משמעותה של ההשפעה. מחברי המאמר ניתחו את ההשפעה של נוכחות בכיתה על הביצועים האקדמיים והעריכו את קיומה ואת חשיבותה של הדרישה לנוכחות מינימלית. תוך שימוש בנתוני תלמידים מתוך מדגם של בתי ספר יסודיים בצ'ילה, ותוך התחשבות בהטיות של בחירה במדגם, הם הגיעו לשתי תוצאות חשובות. ראשית, הנוכחות בכיתה רלוונטית ובעלת השפעה משמעותית מבחינה סטטיסטית על הביצוע בלימודים. שנית, זוהתה נוכחות הסף, אבל הביצוע בלימודים לא המשיך לרדת לאחר מספר מסוים של היעדרויות, ממצא שנראה כסותר את המדיניות של דרישת נוכחות מינימלית בכיתה ( Paredes, R. D).