מאמר זה דן בחקירה איכותנית של תפקיד הרגשות בתהליך הלמידה, כפי שהתפתחו דרך ה-praxis של מורה אחד בכיתה בחטיבת הביניים באוסטרליה. הנתונים נאספו גם מהפרספקטיבות של התלמידים, פרספקטיבה נוספת הנעדרת מספרות המחקר העכשווית. מה שעלה מנתונים אלה היה סדרה של פרקטיקות רפלקטיביות חברתיות-רגשיות מחוברות שהתבססו בתגובות רגשיות ובתשובות עוקבות. מהפרספקטיבה של התלמיד, תגובות אלה מספקות אפיקים למעורבות מעמיקה יותר בתהליכי הלמידה. המורה, כמנחה (facilitator) בניגוד למצב המסורתי של הוראה, היה מסוגל לייצר קישורים יצירתיים וחקירה של תוצאות חלופיות ודרכי למידה באמצעות מיקוד מכוון על הקישורים הרגשיים הללו (Fitzsimmons, Phil and Lanphar, Edie ).