במחקר המתואר כאן נבחן דגם ה-PDS בהשוואה להכשרה שאינה מתקיימת בדגם זה (non-PDS) רק בקשר לנשירת מורים בבית הספר היסודי . המחקר נערך במדינת אילינוי במשך 9 שנים (1996 – 2004). המדגם כלל בוגרים שהתכשרו בדגם ה-PDS ומדגם של קבוצת ביקורת שכללה רבע מבוגרי ההכשרה האחרת כל שנה. בוגרי PDS הוגדרו כמתכשרים שסיימו יותר מסמסטר אחד של למידה במסגרת זו. ( Latham, N.I., Vogt, P.W) .

במחקרם של לטאם ווגט (Latham& Vogt) שהתפרסם במרץ 2007 בכתב העת הבינלאומי להכשרת מורים Journal of Teacher Education, נמצא כי התנסות במסגרת הPDS תרמה משמעותית להשתלבות המתכשרים להוראה בבתי הספר ולאי פרישה מההוראה. המחקר נערך במהלך שמונה שנים והשווה קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל של PDS לעומת קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל מסורתי. הסטודנטים במודל PDS, לאחר ש'נוטרלו' גורמים אישיים כגון: כישורים קדמיים, מאפיינים דמוגרפיים, נטו להשתלב במקצוע ההוראה ולהתמיד בעבודה.