המחקר האיכותני המתואר במאמר עסק בשימוש בבלוגים לעידוד רפלקציה וולונטרית במסגרת הכשרת מורים. הנחת היסוד של החוקרים הייתה שלמתכשרים להוראה יש הזדמנות לפרש את פעולותיהם ואת אמונותיהם על הוראה ולמידה בתהליך של רפלקציה. שימוש בבלוגים מאפשר רפלקציה אישית הפתוחה לאינטראקציה של קהל קוראים. הדבר יוצר בסיס לחקר הבלוגים כמרחבי-עבודה המאפשרים לקיים רפלקציה זו. במחקר השתתפו 9 סטודנטים. יש למורי-מורים אפשרות להרחיב את ההתנסויות של המתכשרים בכל טכנולוגיה במהלך ההכשרה ולתת אפשרויות לשימוש בכך לצורך קיום חשיבה רפלקטיבית גם לאחר סיום הלימודים. על מורי-מורים לזכור שכדי לעודד שימוש בטכנולוגיה צריך לעודד את המתכשרים לשלבה ברפלקציות שלהם ולהתחשב בשני גורמים: א) שילוב בשגרות היומיום, דבר שעשוי להצריך הפחתה של הדגש על כתיבה במהלך הרפלקציה ומתן אפשרות לכתיבה חופשית, שאינה צמודה לדיוק דקדוקי; ב) קיום תקשורת עם אחרים, דבר המחייב התנסות במגוון של מצבים היוצרים קשר כזה הן באמצעות טכנולוגיות והן בקשר בלתי אמצעי. אם אכן יש ציפייה שמתכשרים להוראה ישלבו טכנולוגיה בעשייה האישית המקצועית שלהם חשוב להכיר את העמדות שלהם כלפי טכנולוגיה, ולקחת בחשבון את העדפותיהם ביחס לתהליכי הרפלקציה והאמצעים לקיומם ( Shoffner, M.).

ממצאי המחקר מתייחסים לרפלקציות שהיוו חלק מפורטפוליו אלקטרוני. הם חשפו עיסוק בנושאים פדגוגיים משולבים בביטויים אפקטיביים. מתכשרים להוראה מתמודדים עם רגשות של כעס, תסכול, התלהבות, או חוסר אמון על בסיס יומיומי. ראוי שמורי-מורים יחקרו את חשיבות התחום ויקרבו את המתכשרים להיבטים אישיים רגשיים אלה. פרקטיקה רפלקטיבית היא אמצעי אינטלקטואלי שבאמצעותו ניתן להתמודד עם התחום הרגשי ולטפל בו, והיא עשויה להוות בידי מורי-מורים נקודת כניסה טובה לעיסוק בתחום בעל פוטנציאל חיובי בעיצוב מורים איכותיים. הטכנולוגיה מספקת, כאמור, מרחב מקוון שבו ניתן להיות מעורב ברפלקציה כזאת, בהקשר אישי או קבוצתי בסביבות פורמליות ולא-פורמליות. (Shoffiner, M.)

אמנם יש לרפלקציה יתרונות רבים בהקשר של הוראה ולמידה, אך אין היא התנהגות מקצועית מקובלת של מורים. מורי המורים ממשיכים לחקור אפשרויות משמעותיות לטיפוח חשיבה רפלקטיבית במסגרת תוכניות ההכשרה. הכותבת מציגה את המושג "רפלקציה בלתי פורמלית" כאחת מהאפשרויות הללו. תוך הישענות על מחקר איכותני של בלוגים בהכשרת מורים שנעשה בשנים 2005-2004 היא ממקמת את מרכיבי הרפלקציה הבלתי פורמלית הן בתיאוריה והן במעשה ומציגה אותה כאחת הגישות לסייע להכשרת מורים רפלקטיביים ( Shoffner, M ) .