במרכז לילדים מחוננים במכללה האקדמית תל חי נוסדה ב-2008 תוכנית מיוחדת בשם "משמעות בחיים". המאמר מתאר כיצד נפגשו במסגרת התוכנית 67 תלמידים מצטיינים בכיתות ז' ו-ח' מארבעה מגזרים: היהודי, המוסלמי, הנוצרי והדרוזי. מטרת התוכנית: לעודד את התלמידים לבחון ולעצב בכוחות עצמם את ערכיהם ואת האידיאולוגיות שלהם, בתקווה שכך ימצאו משמעות ותחושת ייעוד בחייהם, ואף יישמו את הרעיונות במציאות תוך הפגנת מנהיגות פוליטית וחברתית. התלמידים חולקו לקבוצות בנות 15 משתתפים, והתבקשו לדון בטקסטים פילוסופיים מתרבויות שונות, מזרחיות ומערביות, כדי לבחון את השלכותיהם האפשריות לחיי היומיום שלהם.

המחבר מוריס אליאס מתייחס לטור של דיוויד ברוקס (David Brooks), "הגילוי מחדש של החינוך הערכי" ("The Rediscovery of Character"), ושם הוא מספק תמיכה אינטלקטואלית, מוסרית ומעשית חזקה לבתי הספר השוקלים "פיתוח חברתי, רגשי ופיתוח חינוכי ערכי" (Social, Emotional, and Character Development (SECD) כחיוני ומשולב עם יכולת אקדמית והצלחה (Maurice Elias).

המחבר מראיין את טים ברנן (Tim Brennan), הוא המייסד של DREAMER Institute for Connective Living, שפיתח מסר לגבי שבעת המקורות לאנרגיה שאנשים זקוקים להם כדי לחיות חיים מאוזנים ומלאים. ברנן טוען כי כי למבוגרים ולילדים יש מערכת מאזנת שמאפשר לנו לעבור את היום. האיזון מגיע מסדרה של חיבורים הדדיים בין תזונה, מנוחה, פעילות גופנית, מודעות, מדיטציה, ביטוי וחידוש, שברנן מכנה The DREAM+E=R Way. המחבר מראיין אוןתו על העקרונות שפיתח (Maurice Elias).

בתי ספר כיום אינם מכשירים כלל תלמידים למיומנויות קוגניטיביות של ארגון החומרים , קבלת החלטות פתרון בעיות וחשיבה יצירתית , טוענת ד"ר Christy Folsom ,לכן , היא גיבשה מודל אחר לתכנון הוראה ולמידה בכיתה הלוקח בחשבון מיומנויות חיוניות אלו. המודל הפדגוגי שפיתחה נקרא Teaching for Intellectual and Emotional Learning – TIEL והוא שואב חלק מבסיסו הרעיוני מתפיסותיו של דיוואי בחינוך תוך התאמה פדגוגית למציאות של ימינו . כותב הביקורת ד"ר Maurice J. Elias אינו שולל את נכונות המודל של פולסום אך סבור כי הספר הנוכחי שלה מתעלם לגמרי מכל בסיס הידע שהתפתח בעשור האחרון הנוגע ללמידה חברתית – רגשית בבתי הספר ובכיתה. הביקורת מונה את הפרסומים אלו שחשיבותם נעלמה מעיניה של פולסום. רשימת ספרים חשובים אלו עשויה להועיל לכל מי שמנסה ליישם תיאוריות למידה בכיוון הרגשי-חברתי בכיתה.