התנסות מעשית נחשבת לחלק חיוני של הכשרת מורים ומבטאת אוריינטציה מקצועית של תוכנית ההכשרה. בדרך כלל, חרף השונות הקיימת בין מאפייני ההתנסות המעשית בתוכניות הכשרה שונות, לרוב מדובר בעבודה של חונך אחד עם מתכשר אחד. בתי-ספר מגלים עניין גובר והולך ביצירת תרבות של שיתוף (למשל, קהיליות למידה ממוקדות תחום דעת, הוראה בשיתוף עם מורה לחינוך מיוחד, ביקורים הדדיים בכיתות) – כדי להקטין למינימום את הלם המציאות שמורים מתחילים חווים לעתים קרובות. יותר מכך, מורי-מורים עומדים לא אחת בפני קושי למצוא מקומות לשיבוץ מתכשרים בהתנסות מעשית איכות ודגם של הוראה בשיתוף יכול להוות פתרון לכך.