המחקר מתאר שימוש שנעשה בגישה מטה-קוגניטיבית להערכה עצמית של סטודנטים להוראה. תכנון המחקר התבסס על עקרונות של הערכה עצמית מבוססת רפלקציה של מורים לעתיד. מוצגים 5 חקרי מקרים בתחומי תוכניות שונות להכשרת מורים. בכל אחת מהתוכניות נעשתה הערכה עצמית של הסטודנטים להוראה בשלבים התחלתיים, באמצע התכנית ולקראת סיומה. תת-קבוצות של סטודנטים להוראה ביטאו עמדות באמצעות מפות מושגיות וכן באמצעות ראיונות עומק שסיפקו מידע על שלבי ההערכה העצמית שהופעלה בצורה שיטתית. ניתוח הממצאים מלמד כי הסטודנטים להוראה מצאו את הגישה המטה-קוגניטיבית כשיטה מועילה במיוחד. רמת המודעות שלהם ללמידה במהלך הכשרת המורים נעשתה גבוהה יותר וכך גם הרפלקציה לגבי ההתקדמות וההתנסות שלהם בלימודים. השיטה המטה-קוגניטיבית היא אולי תובענית יותר מבחינתם, אך העניקה להם יותר משוב ורפלקציה משיטות ההערכה הנורמטיביות הרגילות (Magdalena Mo Ching Mok, Ching Leung Lung)