במאמר נטען כי מורים המאמינים שהוראה היא העברת חומר הלימוד בלבד מתעלמים מהלומד האינדיבידואלי ותורמים להמשך אי השוויון החברתי. דרך הוראה מעין זו המדכאת את קולות התלמידים בתהליך הלמידה היא טיפוסית. התוצאה של שיטות מעין אלה היא ניכור בין התלמידים לבין החומר הנלמד בכיתה. הוראה כהעברה של חומר הלימודים מותירה מרחב מועט לתלמידים להבנות ידע ולטעון שהוא שלהם ופרקטיקה זו לא מעניקה לתלמידים כוח להפוך לאינטלקטואלים מודעים וחופשיים. טבעה הבלתי אישי של תכנית הלימודים הכללית כיום מרחיק את התלמיד מהשיעור, הופך את המידע שנאסף לבעל ערך מפוקפק. על-ידי השאיפה להשיג יעילות, אנחנו סוחרים באפקטיביות ומפחיתים את התקשורת ואת החלפת הדעות בקהילה הלומדת ( Kim, Youngjoo).