ריבוי פרויקטים בביה"ס ובכיתה אין פירושו של דבר כי מדובר בתהליך אותנטי של למידה מבוססת-פרויקטים ,סבורה ד"ר Jackie Gerstein, מומחית לפדגוגיה ושיטות למידה בארה"ב. למידה מבוססת פרויקטים היא גישה פדגוגית שמנחה את הלומד באמצעות שאלות מעוררות ויוצרות עניין כדי להוביל ללמידת חקר של התלמיד. התלמיד צריך לאתר את המידע הנחוץ על מנת לענות על השאלות המעוררות וליצור משהו חדש או אינטגרטיבי במקרים רבים המורים בבתי הספר אינם מודעים לכך שמדובר בתהליך חקר ונוטים להטיל על התלמידים פרויקטים שאינם בהכרח מובילים ללמידת חקר (Jackie Gerstein ).

הכותבת טוענת כי שאלות חיוניות מאותתות שחינוך אינו רק למידה של "התשובה" אלא לגבי למידה כיצד ללמוד. והשאלות החשובות ביותר הן אלה שנשאלות על ידי התלמידים כאשר הם מנסים להבין מידע ונתונים. אלה שאלות המאפשרות לתלמידים לחשוב עליהן בעצמם ( Jackie Gerstein 2013).

מפאת הפופולאריות האקדמית של אקדמיית קאן (Khan), רעיון ההוראה ההפוכה הפך נפוץ ובר-מהימנות במעגלים של אנשי חינוך. רעיון זה ניתן לתמצות באופן הבא: שינוי אופן ההוראה כך שהלומדים (סטודנטים או תלמידים) יהיו קשובים להרצאה, כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בווידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות פעילות, מבלי לשנות את תוכן הלימוד המקורי. במהלך הפעילות בכיתה יש התייחסות לבעיות סבוכות, עבודה בקבוצות, מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בווידאו בבית. היתרון במודל זה הוא שהתוכן הלימודי הופך לנגיש יותר וקל לו ללומד להתמצא בו. ההרצאות הופכות לשיעורי הבית, בעוד זמן השהייה בכיתה מנוצל לטובת עבודה משותפת של הסטודנטים, לרבות עריכת ניסויים, דיון ועבודת מעבדה ( Gerstein, Jackie).