בתוכניות הכשרת מורים בעולם, בעיקר באנגליה ובארה"ב והיום גם בחלק ממדינות OECD נוספות ניתן לזהות שינוי לכיוון של נתיבי הכשרה מבוססי בית ספר (Tatto & Furlong, 2015), שצמחו כדי למשוך מגוון מועמדים להוראה וכהיענות לצרכים שונים של בתי ספר. כתוצאה מכך נוצרה שונות תפקידית על רצף הנע ממורי מורים המועסקים במוסדות ההשכלה הגבוהה בלבד ועד – העובדים רק בבית הספר ומתפקדים כמורים וכמורי מורים, להלן "מורי מורים בית-ספריים". מטרת הכותבים במחקר הייתה לבחון כיצד תופסים מורי המורים הבית-ספריים את תפקידם. החוקרים בקשו לבחון, תוך הקשבה לזווית הראייה של מורים אלה, מהם התביעות והגמולים של תפקיד דואלי זה וכיצד בתי ספר ומורי מורים יכולים לתמוך בלמידה המקצועית במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות של מורים אלה (White, E., Dickenson, C., & Weston, K).

מאמר זה חוקר את התפיסות של שבעה מורים מנוסים שלקחו על עצמם את התפקיד של הובלת פיתוח הידע של מורים מנוסים ושל מורים חדשים דרך גישת חקר המקרה. הממצאים חושפים שלהובלת פיתוח מקצועי יש השפעה על הזהות המקצועית של מורים אלה. התפקיד החדש הזה משנה את הדרך שבה הם רואים את עצמם כמורים, ואת הפרקטיקה שלהם כמורים, ועבור אחרים הוא תרם להתקדמות הקריירה ולתפקיד המנהיגות שלהם(Elizabeth White, 2014).

המאמר, שהוא חקר מקרה, מתמקד בהתנסויות ראשוניות ובתפיסות של שני מורי תיכון בתפקיד של תומכים במתכשרים להוראה בפיתוח הידע הדיסציפלינרי שלהם בתוך בית הספר. כוונת החוקרת הייתה להבין את הצרכים של מורי בית ספר מנוסים כשם הופכים גם למורי מורים ובצרכי ההתפתחות המקצועית שלהם ( White, E ) .