כיצד ניסיון מבחין בין אנשי מקצוע מנוסים לבין חסרי ניסיון? כיצד הוא מסייע למישהו להפוך לפותר בעיות יעיל יותר? התשובות לשאלות הללו נמצאו סותרות. למרות שמחקרים אמפיריים אכן תומכים ביתרון של "המומחה" באופן כללי, מספר מחקרים מצאו באופן מפתיע שטירונים פותרים בעיות ביעילות שאינה פחותה מעמיתיהם הבכירים יותר. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד מורים מתחילים ומנוסים פותרים תרחישים פשוטים ומורכבים של התנהגות בעייתית של תלמידים ( אליעזר יריב) .

המחקר הנוכחי בודק את הסיבות לכך שמורים עשויים להפוך למבצעים גרועים. ארבעים מנהלים מבתי ספר יסודיים במחוז חיפה השתתפו במדגם. המנהלים היו בני 40 עד 50 שנים, רובם (85%) נשים, העובדים בממוצע למעלה מ-20 שנים. חמישה מתוך ארבעים המנהלים ניהלו יותר מבית ספר אחד. המנהלים תיארו את סיפורו האישי של אחד המורים בבית הספר שלהם, שביצועו המקצועי ירוד. תוך שניים-שלושה עשורים, שינויים רבים התרחשו בקריירה של המורים. מאחר ואנו חיים בעידן דינמי, עם שליטה מוגבלת על התרחשות של אירועים, אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה מקצועית מתמשכת. רוב העובדים, אך לא כולם, מתגברים על הקשיים היומיומיים ומתמודדים ביעילות עם אירועי חיים. כנושא שנחקר בפעם הראשונה בבתי הספר בישראל, מחקר זה חשף את הגורמים האישיים והארגוניים התורמים להעצמת המעגל המסוכן ( אליעזר יריב) .

ההתנהגות הבלתי ממושמעת ומגמת הירידה בכיבוד סמכויות מצד צעירים, הן בסביבה הביתית והן בגבולות בית הספר, הינה תופעה היוצרת דאגה רבה בקרב מחנכים והורים ברחבי העולם. בעוד שרוב המחקרים בתחום עסקו בניסיון לזהות את המאפיינים של הבעיה ואת היעילות של פרקטיקות ותכניות מסוימות בפתרונה, לא נערכו מחקרים רבים אודות הדינאמיקות הפסיכולוגיות בין המורים ותלמידיהם. מחקר זה, שנערך בבתי ספר בישראל, עוסק באופן בו תופסים תלמידים צעירים את סמכות המורה, מהם הגבולות לסמכות זו ותחת אילו תנאים עלולים הם להחליט למרוד. באם נבין כל זאת כהלכה, יהיה בידינו לזהות באילו מן הפרקטיקות המשמעתיות בהם נוקטים המורים יש בכדי להעלות את הסבירות להסכמה או להתנגדות. סטטיסטית, נמצא כי הגיל אינו משחק תפקיד מרכזי בסוגיית קבלת סמכות המורה. אולם מחקר זה מצא כי תלמידים בכיתות הנמוכות ותלמידי תיכון נוטים לנהוג באופן יותר מרדני ולהטיל דופי בסמכות מוריהם ( אליעזר יריב) .