מאמר זה בוחן תפיסות שונות אודות יצירתיות במערכת החינוך שמקורן בשיח האקדמי ובשיח הציבורי היומיומי. החוקרות ביקשו לבחון כיצד תפיסות אלו, הנעות בין הגישה הגורסת שבתי ספר "הורגים את היצירתיות" ובין הגישה הטוענת שיצירתיות היא אחת מן הכישורים החשובים ביותר ללמידה, משפיעות על מטרות חינוכיות ועל מדיניות בחינוך. המחקר הוביל ליצירת מסגרת מושגית חדשה ליצירתיות ופעולה יצירתית וכולל מספר הצעות פרקטיות היכולות לשמש מורים בהוראה בכיתה.