האקדמיה עברה למסלול המהיר. ההתייעלות (הכוונה במיוחד לאוניברסיטאות תאגידיות) האיצה את השעון ובתוך כך נפגעו ההוראה, המחקר והסולידריות בין העמיתים. 'תנועת ההאטה' – שהחלה אמנם בקריאה לחזור לאוכל איטי (כתגובה לגל האוכל המהיר ולנזקיו) – מציבה אתגר לקצב המטורף ולהומוגניזציה המאפיינת את התרבות העכשווית. עתה יש המבקשים לאמץ את עקרונות ההאטה גם לחינוך ולהשכלה הגבוהה בפרט מתוך תקווה שכאן עשוי להימצא הפיתרון לזמן הדוחק תוך שמירה על חינוך הומניסטי המתנגד להשלכות ההרסניות של תהליך הקורפוריזציה של האקדמיה.