מחקר זה מתמקד באופן שבו ילדים קטנים עוברים סוציאליזציה במסגרת של חינוך לגיל הרך בפעילויות עם צעצועים וסביב הצעצועים. ההנחה של מחקר זה היא הרעיון של התיאוריה החברתית-תרבותית שאנשים עושים דברים עם עצמים מלאכותיים (artefacts) ועם כלים תרבותיים אחרים, ושהכלים עושים דברים עם אנשים. הממצאים מציעים שהצעצועים תומכים בתקשורת לפני שהילדים פיתחו מיומנויות שיחה מילוליות ושסוגים מסוימים של כלים מקלים הן על השימוש האינדיבידואלי והן על השימוש הקולקטיבי (Kultti, Anne; Pramling, Niklas, 2015).