Ainat Guberman
מיון:
7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • תקציר

    במחקר נרטיבי זה, מרצים לחינוך אשר חברים ביחידת מחקר פנים-מכללתית, או לקחו בה חלק בעבר, הוזמנו לכתוב סיפורים המתארים את החוויות המשמעותיות ביותר שחוו במהלך העבודה ביחידות המחקר. בין היתר, נמצא שחברי יחידות המחקר מוצבים בפוזיציה מורכבת ורגישה שבה הם באים במגע עם מרצים מנוסים ובעלי השפעה במכללה אשר עלולים לבוז או להתעלם מאבחנותיהם. בנוסף, הסטנדרטים האקדמיים אשר מונהגים באוניברסיטה אינם תואמים, בהכרח, למטרות הפרקטיות והפדגוגיות של מורי המורים במכללות האקדמיות לחינוך. לבסוף, עולה שראשי ונשיאי המכללות האקדמיות ממלאים תפקיד מרכזי בהקמת יחידות המחקר, בתקצובה ובניווטה.

  • סיכום

    כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.

  • סיכום

    הקריירה של מרצים להוראה נעה לאורך שלושה מסלולים של התפתחות מקצועית: הוראה, מחקר ומנהיגות ארגונית. שלושת הנתיבים האלו יכולים לנוע באופן משיק והרמוני, אך גם להוות מקור ללחצים, מתחים ותסבוכות בשל הזמן שהם מצריכים. באמצעות ראיונות עומק עם 16 מרצים לחינוך, נבדק כיצד חווים מרצים להוראה את היחסים בין שלושת המסלולים האלו.

  • סיכום

    מחקר זה מתאר נתיבים מקצועיים של מורי מורים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים. ראיונות חצי-מובנים נערכו עם 41 מורי מורים מאירלנד, ישראל, נורבגיה והולנד. הממצאים מראים שמורי מורים גויסו בעיקר מבתי-ספר ומאוניברסיטאות. עם כניסתם לתפקיד, הם קיבלו תמיכה מסוימת, אך לא רשמית. מחקר והוראה הם התחומים העיקריים להתפתחות מקצועית של מורי המורים. לרוב מורי המורים עמדות חיוביות כלפי המחקר. עם זאת, לתפיסתם, המוסדות שבהם הם עובדים אינם מעריכים מספיק את ההוראה. בעוד עמדות ההולמות את אידיאל הלכידות החברתית קיימות בקרב מורי מורים, הם בעיקר מגיבים למה שהם תופסים כציפיות אינדבידואליסטיות ופרגמטיות של המוסדות בהם הם עובדים. דבר זה בא לידי ביטוי אצל מורי המורים בהפקת פרסומים אקדמיים.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנעשה עם מכשירי מורים שהשתתפו בקהילות מקצועיות שונות במכון מופ"ת ועם הרכזים של אותן קהילות כדי לברר את המאפיינים להצלחה או להעדר הצלחה של קהילות מקצועיות של מכשירי מורים וכן את המאפיינים המסייעים לרכזי קהילות אלה להוביל את הקהילות בהצלחה. המחקר דן בגורמים השונים, שעולים מדברי המרואיינים ומנתח אותם לאור הידוע בספרות בנוגע לתרומתן של קהילות מקצועיות לפיתוח הידע והמיומנויות של מכשירי המורים.

  • סיכום

    מאמר זה מבוסס על סקר שבו השתתפו מורי מורים מאנגליה, סקוטלנד ואירלנד ושבחן את עמדותיהם של מורי מורים באוניברסיטאות בנוגע לצרכי הלמידה המקצועית שלהם ואת הפעילויות השונות, שנדרשות למימוש צרכים אלה. המאמר מצטרף לכתיבה מועטה יחסית, העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורי מורים ועומד על המאפיינים המיוחדים של תהליכי הלמידה של קבוצה זו כפי שמתוארים מנקודת מבטם האישית. תהליכי הלמידה המקצועית נבחנים לאור מגמות של אקדמיזציה, מדידה ודירוג ביצועים של מוסדות אקדמיים וגם תוכניות להכשרת מורים.

  • סיכום

    למידה מקצועית של מורי מורים נתפשת כתהליך המושפע מביוגרפיה, זהות, כישורים, ערכים והלכי רוח המשוקעים בקהיליות למידה שונות. כיום מתקיימים נתיבים שיטתיים מועטים ללמידה מתמשכת של מורי מורים והתיעוד מועט אף הוא. לנוכח המיצוב התעסוקתי הייחודי והיעדר מיקוד פורמלי בעיסוק זה, נקודת המוצא של הכותבים היא במיצוב הפרקטי של מורי מורים בהקשרים מקומיים, לאומיים אזוריים וגלובליים. בהתבסס על שני דוחות שעסקו בקידום ובתמיכה בחזון משותף ובהבנה משותפת של המשמעות של "איכות" בהכשרת מורי מורים ובנגישות להזדמנויות איכותיות של התפתחות מקצועית נוסחו שתי שאלות מנחות לסקר: (1) אילו פעילויות של למידה מקצועית מורי מורים מעריכים ברמה גבוהה? (2) כיצד ניתן לממש/להפעיל פעילויות אלה? הסקר כולל מעקב אחר 1,158 מורי מורים במדינות המשתתפות בפורום בין-לאומי למורי מורים: בלגיה, אירלנד, ישראל, הולנד, נורבגיה ובריטניה (Cerviansky, G., Guberman, A., & MacPhail, A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין