המאמר בוחן את ההתנסות של שבעה מורי-מורים שנפגשו בפגישות חודשיות לאורך שנה אקדמית כדי לעסוק במחקר-עצמי שיתופי שהתמקד בחקר טקסט שעוסק בהכשרת מורים של לוקהרן ( Loughran, 2006). באמצעות דיון רפלקטיבי שהתמקד בקישור הטקסט לפרקטיקות של מורי המורים עצמם, הם קדמו את הבנת עצמם, הבנת איש את זולתו, הבנת הסטודנטים והבנת תוכנית ההכשרה. המחקר-העצמי המוצג במאמר בוצע במסגרת העיונית של קונסטרוקטיביזם חברתי, המאופיין בקיום של כמה אמיתות ולא באמת אוניברסלית אחת (Schwandt, 2000). הכותבים החוקרים חלקו ביניהם הבנה שהידע והאמונות שלהם שונים ומובנים חברתית (Pajares, 1992) ורצון להיות מעורבים במחקר ביקורתי על דרכי ההכשרה בהן הם נוקטים. המאמר מביא תיאור וניתוח באמצעות שתי מסגרות ( Grierson, A).

התנאים הרצויים לחונכות מצליחה כוללים פיתוח של נהלים יעילים לבחירה של חונכים ולקישורם למונחים, תמיכה הקשרית בחונכות וחשיפת חונכים לאסטרטגיות של חונכות. חונכות יעילה נמצאה כתלויה בחלקה ברצון המונחים להשתתף בתהליך ובכשירות חונכיהם. המאמר בוחן תוכנית חונכות שבה חונך ומונחה עובדים יחד בדגם של חונכות עמיתים, כשהחונך הוא עמית מעט יותר מנוסה מהמונחה ומתקיימת למידה הדדית. ייחודה בכך שהיא נבנתה סביב המסגרת העיונית של תיאורית הלמידה החברתית (Bandora, 1986, Vigotsky, 1986), וציוותה חונכים ומונחים לעבודה משותפת. עיקרה היה לספק תמיכה (פיגומים) למתכשרים בשנה הראשונה ע"י מתכשרים מהשנה השנייה או השלישית שנתפשו כבעלי ניסיון רב יותר אך בטווח ההתפתחות של המונחים. רוב הנחקרים רכשו תפיסות חיוביות של חונכות עמיתים ורבים גילו אחריות ונכונות להיות חונכים-עמיתים בעתיד. התקווה היא שכאשר יעשו זאת חלק מהמתחים שהתגלו בהפעלת תוכנית ניסיונית זו ייעלמו. דגם זה – חונכות-עמיתים במסגרת של התנסות מעשית בהכשרת מורים – נמצא כבעל רווחים רבים. למרות המורכבות יש בו הבטחה להכשרת מורים שבצד השאיפה לאוטונומיה יידעו גם לעבוד בשיתופיות עם אחרים ולהתכשר טוב יותר למקצוע ההוראה ( Grierson, A).