החוקרים רואים חשיבות בבחינה של ההתאמה בין אמונות שלמורים לבין ההוראה בכיתה כבעלת השפעה על קידום או על עיכוב למידה בבתי הספר. בעקבות המחקר הם הציעו מודל תיאורטי שצמח על בסיס הנתונים והוא מבטא את הרעיון שמטקוגניציה עשויה לעזור למורים ליצור התאמה זו באמצעות תהליכים של רפלקציה ותיאום ומציע תהליך לטפל בכך. זהו תהליך בר יישום למורים שנמצאה אצלם אי-התאמה בין אמונות לבין התנהגויות, הם בטאו תחושת אחריות ללמידת התלמידים עם הבנה שהתנהגויותיהם ההוראתיות עיכבו את הלמידה. מן המחקר עולה גם שלמסרים של מורים יש השפעה על הבנה ומעורבות אקדמיות של תלמידים וכנראה גם על הישגיהם. (Roehrig, A. D., Turner, J.E., Grove, C.M., Schneider, M., & Liu,Z.)

במחקר, מסוג ריבוי-חקרי-מקרה, השתתפו שתי גננות, שתי מורות כיתה א' ושתי מורות כיתה ב', כולן עובדות הוראה מתחילות. מטרתו הייתה לעקוב לאורך שנה אחר עבודת המורות, שהונחו ע"י חונכים בבית הספר, ושלוש מהן קבלו חונכות נוספת מחונכים שהם מורים מצטיינים בתוכנית שנבנתה ע"י החוקרים. המטרה המרכזית הייתה לזהות גורמים שעשויים להשפיע על היכולת והרצון של מורים מתחילים לבצע דרכי הוראה יעילות יותר בהצלחה. כדי שמורים מתחלים ינצלו וייבנו מתוכניות חונכות עליהם להיות פתוחים לביקורות ולהצעות ובעלי כשירויות מספיקות לרפלקציה-עצמית. יש קשר בין הכשירויות של מורים מתחילים בפתיחות ומטה-קוגניטיביות לבין היכולת של החונכים שלהם. השיעור והתוכן של תקשורת חונך-מורה מתחיל חשובים, כמו גם יכולות ההוראה והדגמתה ע"י החונכים ( Roehring, A.D., Bohn, C.M., Turner, J.E., & Pressley, M).