תילי וגנר
מיון:
5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • לינק

    המחקר נערך בקרב בוגרי תכניות להכשרת אקדמאים להוראה (בת"ה) ותכניות ייחודיות אחרות, ומטרותיו היו לבחון ולאפיין את מגוון הסיבות והמניעים לבחירה בהוראה כקריירה שנייה, כמו גם את תחושת המסוגלות העצמית של הבוגרים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההוראה והחינוך. המחקר מערב גישות כמותיות ואיכותניות, וכֵליו כוללים: שאלון סגור לאפיון תפיסות מסוגלות עצמית, שאלון חצי-מובנה לאפיון המניעים לבחירה בהוראה וראיונות עומק אישיים במדגם של נחקרים. נמצא כי בין המניעים לבחירה בהוראה בולטים המניעים הפסיכולוגיים והמניעים החברתיים-אידאולוגיים. אשר לתחושת המסוגלות, נמצא כי בתחום משימות ההוראה היא הגבוהה ביותר, ואילו בתחום המעורבות וההשפעה בארגון תחושת המסוגלות נמוכה ביותר. כמו כן, נמצא הבדל במסוגלות בין הקבוצות בנוגע ליחסי הסמכות וההשפעה מורה-תלמיד (דליה עמנואל-נוי, תילי וגנר).

  • לינק

    ועדת היגוי (steering committee) היא ועדה מייעצת שהחברים בה הם בדרך כלל בעלי עניין או מומחים. בוועדה כזו נדונים נושאים דוגמת מדיניות, מטרות ומשאבים. ועדת היגוי היא אחד המבנים הארגוניים במערך בתי הספר לפיתוח מקצועי (PDS: Professional Development Schools), ותפקידה הוא לבנות ולפתח את השותפות מכללה-שדה. כחלק מבניית מערך ה-PDS בישראל במסלול העל-יסודי הוקמה בשנת 2000 ועדת היגוי למערך זה. ועדה זו פועלת ומלווה את השותפות מכללה-שדה מאז ועד היום ( תילי וגנר, אביבה קליגר).

  • תקציר

    במכללה האקדמית בית ברל פועלות בשנת הלימודים תש"ע שלוש תכניות ייחודיות להכשרת אקדמאים להוראה. התכניות המתוארות במאמרן של ד"ר אורית אלמוג וד"ר תילי וגנר אינן חלופיות במובן המתואר בספרות המקצועית ואינן דומות לתכניות מקוצרות ומקוצצות , כאלה הפועלות במקומות שונים בעולם ולאחרונה אף עולות על הפרק בארץ. כל בוגרי התכניות הללו סיימו או יסיימו את לימודיהם טרם כניסתם להוראה בבתי ספר (רק בתכנית המואצת לאנגלית, אשר נפתחה מאוחר, לא סיימו את כל הלימודים, אלא את רובם לפני ההשתלבות בבית הספר) . יש להדגיש שמדובר בתכניות שבחלקן אינטנסיביות יותר מבחינת משך תקופת ההכשרה, אך הן כוללות את כל רכיבי ההכשרה ואת ההיקף הנדרש על פי המתווים. השונות העיקרית שבין תכניות אלו ותכניות אחרות להכשרת אקדמאים להוראה היא במאפייני האוכלוסייה המשתתפת בתכניות אלו, באתגר שהן מציבות בפני מכשירי המורים ובסיכוי לשילוב מורים איכותיים יותר למערכת החינוך.

  • לינק

    המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

  • לינק

    המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין