רמה קלויר
מיון:
7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • סיכום

    חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה)

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט: (א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר; (ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים); (ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי; (ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה(קלויר רמה, 2012).

  • לינק

    הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).

  • לינק

    כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק את הגדרת מאפייני המורה המצוין בתכניות ההכשרה לסטודנטים מצוינים, ומה הם הדרכים הננקטות כדי להכשיר מורה מצוין המוגדר לפי מאפיינים אלה. המדגם כלל תכניות לימודים ייחודיות בשלוש מכללות: נבחרו שלוש מכללות שונות ככל האפשר: האחת ערבית בצפון (המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה), השנייה דתית לאומית (המכללה האקדמית הדתית לחינוך, מורשת יעקב – רחובות) והשלישית חילונית במרכז הארץ (המכללה האקדמית לחינוך, בית ברל). בכל אחת מהמכללות נבחנה תכנית הלימודים הייחודית של הסטודנטים המצוינים, שהיא כאמור כ20% – 25% מכלל שעות ההכשרה של הסטודנט במכללה עד תום לימודיו ( רמה קלויר. נחום כהן) .

  • לינק

    הספר הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך מלווה את תהליך התפתחותה של תכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מאז הקמתה בתשנ"ט לאורך שמונה שנותיה הראשונות. בששת שעריו נחקרת התכנית על פניה השונות. חקר התכנית, שנעשה על ידי רבים משותפיה, נוגע במאפייניה של תכנית ייחודית זו וגם מעמיק בסוגיות מורכבות העומדות בבסיסה: האם וכיציד ניתן להכשיר סטודנטים "נבחרים" להיות מורים מצוינים ומנהיגים חינוכיים? מדוע דווקא אלה ולא אחרים יזכו להכשרה מיוחדת? מה הקשיים העומדים בפני תכנית שפניה אל טיפוח המצוינות של מורים ושל תלמידים? כיצד מתמודדות התכניות במכללות השונות עם קשיים אלה? מהם פירותיו של הטיפוח, ומהם מחיריו? (עורכים: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד ).

  • סיכום

    המחקר מציג פרויקט ניסויי שנערך במכללה להכשרת מורים ע"ש קיי במסלול לחינוך מיוחד, במהלכו חנכו סטודנטיות את חברותיהן בהוראת מתמטיקה. גם הנחנכות וגם החונכות חשו שהתהליך תרם להן ולחברותיהן וסייע להן להתגבר על חששות מתחום המתמטיקה, העצים אותן וחיזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהן להתמודד בהצלחה עם תחום הוראה זה גם בעתיד. מניתוח דבריהן עולה, כי בהשוואה למודל ההדרכה השגרתי באמצעות מדריכה פדגוגית, למודל של "חונכות על ידי חברים" יתרונות רבים ובהם: יחסי חברות וקרבה בין הנחנכות והחונכות, הלמידה המשותפת של שותפות בעלות אינטרסים דומים והתלבטויות זהות. (רמה קלויר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין