המאמר עוסק בתהליך הפיתוח ובדרכי ההפעלה של שיטה לזיהוי ולבחינה של התפתחויות בחשיבה מקצועית במהלך שיח בעיות. השיטה פותחה במחקרים שבחנו התפתחות חשיבה ורפלקציה במהלך אינטראקציה מקוונת בפורומים, ממוחשבים הממוקדת מקצועיות בין מורות מתחילות , בסדנאות התמחות ( סטאז' ). בכל הפורומים נקטו המנחות מדיניות של מינימום התערבות. בהשוואת קטעי ההשתתפות של המתמחות בפורום זוהתה אצל כמה מהן במהלך השיח יכולת להבחין בממדים רבים יותר של הבעיות שהועלו, באפשרויות מגוונות לפתרונן ובמסקנות המופקות מניתוחן. ממצאים אלו הושוו עם תיאוריות על התפתחות חשיבה מקצועית, התפתחות חשיבה בהוראה, התפתחות תוצרי חשיבה ולמידה ועוד. בדיאלוג בין הממצאים האמפיריים לתיאוריות פותחה השיטה לבחינת איכויות החשיבה המקצועית. ( צביה לוטן , שרה שמעוני) .

המחקר הנוכחי נעשה בהשראת מחקרים עכשוויים הבודקים ידע מקצועי כחלק מתהליכי פיתוח מקצועי של מורים לאורך זמן. מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין תהליכי בנית ידע בקרב סטודנטים להוראה ומורים בפועל במהלך דיון אינטראקטיבי מקוון בפתרון בעיות מקצועיות לבין המיצוב החברתי שלהם. נתוני המחקר נאספו בקבוצות דיון א-סינכרוניות שליוו קורסים במכללה להכשרת מורים. מתוצאות המחקר עלתה רמה גבוהה של עקביות פנימית בין הממדים של מודל אח"מ להערכת רמת ידע מקצועי והמודל תוקף. נמצא שמורות מנוסות (תואר שני) באים עם רמות ידע גבוהות יותר ויש להם יותר ידע בכל שלבי האינטראקציה . גם המיצוב הרגשי-חברתי נמצא בולט יותר בקבוצות המורות המנוסות . יחד עם זאת, המשתתפות התמקדו בבעיה וכמות ביטויי המיצוב הרגשי –חברתי ירדה במהלך התפתחות השיחה. לא נמצאו מתאמים מובהקים בקשר בין רמת הידע לבין מיצוב רגשי-חברתי בשיח המקוון ( צביה לוטן . עירית קופרברג ).

הסימפוזיון, שהונחה על ידי צביה לוטן, דן בסוגיה של מימוש הפוטנציאל הלימודי בקהילת לומדים, הפעילה ברשת ובמפגשי פנים אל פנים לאורך שנים. הדיון התבסס על מחקרים עצמיים של חברי הקהילה – צוות חשיבה במכון מופ"ת "מדריך פדגוגי בעידן של תקשוב". הצוות מאופיין בשונות רבה הקיימת בין חבריו לצד לכידות גבוהה, ובמוטיבציה ובפעילות אינטנסיבית לצד תגמול חיצוני סמלי. המחקרים העצמיים של חברי הצוות מתארים מהיבטים שונים את השילוב המיוחד שיצר הצוות בין פעילותו המקצועית לבין פעילותו החברתית–רגשית, תחילה על בסיס תיאוריות מתחום התמחותם ובהמשך מתוך עיגון הממצאים בתיאורית-העל Activity Theory – ומודל Activity System של אנגסטרום.

המחקר בחן כיצד מורות מתמחות, המעלות קשייהן והתלבטויותיהן במסגרת פורום באינטרנט, בונות את חשיבתן המקצועית. המחקר התמקד ב-19 מורות, בשנה הראשונה לעבודתן. מורות אלה השתתפו בפורום מקוון במסגרת סדנת ליווי ותמיכה בהתמחות, שנערכה במכללה להכשרת מורים. תוכני הפורום נותחו על פי "התיאוריה המעוגנת בשדה" ונוסף על כך זוהו מאפייני שיח כמיצוב, חזרות ומטפורות מנחות לצורך חשיפת תכנים סמויים. השיח המקוון יצר מרחב בטוח להעלאת קשיים. השוואה בין קווי השתתפות של הסטודנטיות בפורום מראה כי מורכבות הפנייה שלהן לחברותיהן, לכידות הפנייה ושקיפות המניעים העומדים מאחוריה קבעו במידה רבה את איכות התגובות ומורכבותן ואת המידה שבה קידמו תגובות אלו את מסוגלותן ל"התיר" בעיות ודילמות בעבודתן ולהעשיר את חשיבתן המקצועית (לוטן צביה, שרה שמעוני)

נחקרה סדנת סטאז' מונחית בה משוחחות מורות מתחילות עם עמיתות על קשיים בהוראתן בקבוצת דיון מקוונת. פותח שאלון ובו 20 מאפיינים של קבוצת הדיון שמוינו בשלוש קטגוריות: מערך התפקידים בדיון , מדיה והמשימות לפי הסכם השתתפות. נמצא שהמשתתפות תפסו את השיחה המקוונת כמקדמת הבנה על קשיים וחשיבה על דרכי התמודדות. מצגת מתוך הרצאתם של צביה לוטן ויצחק גילת בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05