במחקר זה הושם דגש על בחינה מעמיקה של עבודתן של מורות מאמנות המצליחות בעבודתן עם סטודנטים להוראה כדי לעמוד על משמעות התרומה שלהן להכשרת המורה העתידי וכדי לתרום לשיפור תכניות ההכשרה למאמנים ההולכות ונבנות בשנים האחרונות בארץ. מטרת העבודה הייתה להתחקות אחר יסודות המומחיות של קבוצת מורות מאמנות זו תוך ניסיון לתאר, לפרש ולהבין את המאפיינים הקבוצתיים והאינדיבידואליים של עבודתן. זאת לאור ההכרה שלמורים מאמנים תפקיד מפתח ביצירת התנאים להפיכת ההתנסות המעשית של הסטודנטים להתנסות משמעותית. מחקר זה מתייחד בכך שהוא מציג ניסיון להתחקות אחר יסודות המומחיות של מדגם של מורות מאמנות שהומלצו כמצליחות בתפקידן זה ולבחון מהי התרומה האפשרית של הממצאים הללו לתכניות ההכשרה. הדבר מעמיק את ההבנה לגבי תופעת האימון ומקומה בהכשרה, ומאפשר לאנשי מקצוע בהכשרת מורים לגזור מכך השתמעויות קונצפטואליות לדיון ולבחינה של מקומם של מורים מאמנים בהכשרה.המחקר מאפשר לבחון במבט כולל את תפקודן של מורות אלה בשני תחומי אימון שהם תחומים מרכזיים במרכיב הפרקטיקום הקיים בכל תכניות הכשרת המורים: הדיגום הקוגניטיבי והדרכת ההתנסויות ההוראתיות האישיות של סטודנטיות. באיתור יסודות המומחיות בעבודת המורות המאמנות יש כדי לתרום להבניית מומחיות באימון, ויכולה להיות לכך תרומה הן במישור של בחירה של מורים מאמנים והתאמה בין סטודנטים לבין מאמנים והן במישור של הכשרת מורי בית ספר לעבודה כמורים מאמנים. (פנינה כץ)