מחקר זה נועד לבדוק את היקף הפעילות המחקרית של מורי מורים במכללות להכשרת מורים לאוכלוסייה הערבית בישראל, לבחון את עמדותיהם כלפי מחקר ואת הקשר בין מאפייניהם האישיים, מאפייני העבודה והעמדות שלהם כלפי מחקר לבין היקף פעילותם המחקרית. במחקר השתתפו 161 מורי מורים, שני ראשי מכללות ושני ראשי יחידות מחקר. הנתונים נאספו באמצעות שאלון אשר כלל שאלות סגורות ופתוחות וכן באמצעות ראיונות חצי מובנים. הממצאים מלמדים כי ההתפלגויות של מורי המורים בסוגים השונים של פעילויות המחקר שנבדקו מוטות שלילית; כי היקף הפעילות המחקרית שלהם מוגבל; וכי שיעור ניכר מהם לא ביצעו פעילות מחקרית כלשהי בשנתיים שקדמו לאיסוף הנתונים. נמצאו הבדלים בין המכללות בהיקף הפעילות המחקרית במגוון אינדיקטורים (פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, ערין מג'דוב).