עמליה רן
מיון:
15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    סקירה זו עוסקת שלב ההתמחות של אנשי מקצוע חדשים במקצועות שונים בישראל: חינוך, משפטים, ראיית חשבון, סיעוד, רפואה ועבודה סוציאלית. שלב ההתמחות הוא גשר בין שלב הלימודים העיוניים באקדמיה ובין הקליטה בשדה ובשוק התעסוקה, ובמהלכו מתקיימת השלמה מעשית ללימודי המקצוע. עבור סטודנטים רבים שלב ההתמחות הוא אמצעי כדי להתקבל לשוק התעסוקה, לפתח מיומנויות רכות כמו עבודת צוות, מיומנויות תקשורת בין-אישית ופתרון בעיות וכדי לצבור ניסיון מקצועי וגמול לעתיד.

  • תקציר

    קוהרנטיות בהכשרת מורים היא רציפות בין תאוריה לפרקטיקה המסייעת להשיג מטרות אפקטיביות. במצב של קוהרנטיות, התאוריה וההכשרה מעשית עולות בקנה אחד. הכשרה להוראה בתוכניות קוהרנטיות מתאפיינת בחיברות לתפקיד, בתשתית של שיתופי פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך מוסדות ההכשרה וביניהם ובין גורמי חוץ.

  • תקציר

    מספרם המוערך של התושבים הבדואים בשטח ישראל הוא 300 אלף, כ-260 אלף מהם חיים בנגב. סקירת מחקר זו עוסקת בהכשרת מורים מהחברה הבדואית, בקליטתם במערכת החינוך ובחסמים העומדים בפניהם ובגורמים המובילים את האוכלוסייה הנסקרת לבחור במקצוע ההוראה.

  • סיכום

    הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.

  • תקציר

    הסימולציה מאפשרת לתרגל תהליכי קבלת החלטות בסביבה בטוחה, מסייעת בפיתוח סטנדרטים של אכפתיות, תורמת לשיפור תקשורת בין עמיתים ומסייעת בפיתוח גישה אמפתית בתקשורת בין-אישית. לכן היא משמשת כלי להכשרת אנשי מקצוע בתחומים שונים, ובכללם חינוך. סקירת מידע זו בוחנת מודלים שונים של סימולציות בחינוך ומנסה לעמוד על ערכו של כלי זה בהכשרת מורים ואנשי חינוך.

  • סיכום

    בני דור ה-Z הם ילידי סוף שנות התשעים עד 2010, כלומר בני כיתות ג' עד הסטודנטים כיום. סקירת מידע זו מציגה את מאפייניהם ואת צורכיהם הלימודיים הייחודיים, ומפרטת את הצעדים המעשיים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים אלה. בין השאר מתוארות כאן דרכי הוראה וסביבות למידה חדשניות שנועדו להקל את השתלבותם של בני דור ה-Z בעולם התעסוקה העתידי ובסביבה הטכנולוגית, התרבותית, האנושית, הגלובלית והפוליטית המשתנה.

  • לינק

    סקירת מידע זו מתמקדת בדגמים נבחרים של ארגונים ויחידות העוסקים במחקר ופיתוח בתחום החינוך בישראל ובעולם. הסקירה מתמקדת בגופים הפועלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והשלישי, וכן ביחידות מחקר ופיתוח המייצגות שיתופי פעולה בין המגזרים השונים. הסקירה בוחנת את שלבי תהליך המחקר והפיתוח, הרמה הארגונית, המטרות והפונקציות השונות של יחידות המחקר והפיתוח המטמיעות חדשנות במערכת ומשפרות את השימוש בתוצרים חינוכיים חדשניים.

  • לינק

    סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם. הסקירה דנה בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות (Social Emotional Learning; SEL). מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות, עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות.

  • לינק

    סקירה זו עוסקת בשימוש בנתוני עתק (Big Data) כדי לנבא הצלחה של תלמידים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, על בסיס ניתוח למידה (Learning Analytics), ניתוח פעולות מדידה, איסוף, ניתוח ודיווח על אודות לומדים בהקשרים שונים כדי לבצע הערכה ולהוביל למגמת השתפרות. פלטפורמות שונות, המשתמשות בנתוני עתק לניבוי הצלחה, מאפשרות למורים ולתלמידים לבצע ההערכה מבוססת נתונים בנוגע ללמידה בכיתה ומחוץ לכתליה ולהוביל למגמת השתפרות תמידית על בסיס נתונים בזמן אמת. בסקירה מוצגות ארבעה מודלים שונים, המיושמים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם והנשענים על נתוני עתק וניתוח למידה, כדי לנבא הצלחה של תלמידים.

  • תקציר

    סקירה זו עוסקת במודל תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה שנוצר כיוזמה מקומית של בתי ספר ומחוזות בארצות הברית בשל מחסור במורים באזורים עירוניים שבהם חיות אוכלוסיות תלמידים מגוונות. מודל זה פותח בהשראת המודל הרפואי, הנשען על התנסות מעשית קלינית של מתמחים לרפואה בשדה בטרם יתחילו לעבוד בפועל. כפי שהדבר נעשה במודל הרפואי, אף בתוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה מציעים הכשרה ייחודית, המעניקה הזדמנות להתנסות מעשית מקיפה בבתי ספר, נוסף להכשרה תאורטית ואקדמית המשולבת בפרקטיקום. לצד תוכניות הכשרת מורים מסורתיות מבוססות אוניברסיטה, שהמיקוד בהן הוא אקדמי ותאורטי בעיקר, והן מציעות הזדמנויות מועטות להתנסות מעשית למתכשרים להוראה בטרם כניסתם לעבודה בפועל כמורים, החלו לצוץ תוכניות הכשרת מורים חלופיות שבהן מודגש הפן הטכני והפן המקצועי של ההכשרה. בתווך, במעין מרחב שלישי, בין שני מרחבי תוכניות הכשרת המורים הללו, פועלות תוכניות מעוגנות שדה.

  • לינק

    סקירה זו עוסקת במדיניות חינוך בלתי פורמלי בעולם, בדגש על מדיניות ממשלתית וממלכתית בנושא חינוך ערכי-חברתי-קהילתי, הן בשעות הלימודים בבית הספר הן במסגרות חוץ-קוריקולריות, ומתמקדת בפעילויות עבור תלמידי בית הספר העל-יסודי (בני 12–18).

  • תקציר

    סקירה זו מבקשת לעסוק במחקרים על אודות תרומת תארים מתקדמים של עובדי הוראה לקידום איכות ההוראה, בדגש על תואר שני יישומי או תאורטי, במטרה לבחון סוגיות שעניינן תמיכה ממשלתית בלימודים מתקדמים של עובדי הוראה.

  • תקציר

    סקירה זו עוסקת בהכשרתם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה ושילובם במקצועות ההוראה ובמערכת החינוך בישראל. הסקירה מתמקדת בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרת תוכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תוכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות האקדמיותלחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ועל מנהלי בתי ספר.

  • תקציר

    סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).

  • לינק

    סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו. מטרת הסקירה היא לעורר מחשבה ודיון במגמות ובאתגרים בקרב בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך. הבנה של המגמות והאתגרים תסייע בגיבוש כיווני מענה ופעולה ממוקדים ואפקטיביים בתחום החינוך, שיקדמו את החינוך ואת החברה בישראל ויתאימו אותם לצרכי המאה ה-21 (עמליה רן, דניאל שפרלינג).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין