המחקר הנוכחי הוא מחקר נרטיבי אשר חוקר את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטיות וסטודנטים בדואים, הלומדים הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל. 30 סטודנטים להוראה כתבו סיפורים משמעותיים מעברם. ניתוח תוכן של סיפורים אלה מצביע על הקשיים, האתגרים וההתמודדויות המלווים את הצעירות והצעירים הבדואים בדרכם להגשים את חלומם ללמוד באקדמיה.

כחלק מתהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים, תהליך שביטויו הפורמלי הוא מעבר מסמינרים לחינוך למכללות אקדמיות, נדרשים מורי המורים לאמץ זהות של חוקרים, וזאת בדומה למרצים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. במחקר המתואר במאמר זה נבחנו הייצוגים החברתיים הרווחים בקרב מורי מכללה אקדמית בקשר לזהותם כמורים חוקרים. כמו כן נבחן אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי המורים במכללה. כפועל יוצא מהדרישה לעסוק במחקר גם נבחן באיזה אופן, לפי תפיסתם של מורי המורים, המכללה מסייעת להם או מקשה עליהם בתהליך השינוי (סמדר בן-אשר).

שנת הלימודים תשס"ח נפתחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי תכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, M.Ed המחזור הראשון כלל 30 סטודנטיות, שכולן עמדו בתנאי הקבלה המחמירים של התכנית. אחד מתנאי הקבלה הוא שלוש שנות ניסיון לפחות בהוראה. כלומר, אלה הן סטודנטיות לייעוץ חינוכי,שיש להן כבר זהות מקצועית כמורות ושהתפתחותן המקצועית כללה סוציאליזציה מוצלחת להוראה. עם כניסתן לתכנית המכשירה אותן להיות יועצות חינוכיות, הן אמורות לעבור שינוי או תוספת בזהותן המקצועית, ממורות ליועצות חינוכיות. בשונה מהכשרת היועצים החינוכיים באוניברסיטאות, ההכשרה במכללה נועדה להיות מסלול להתפתחות מקצועית למורים בעלי אוריינטציה לתחום הייעוצי-טיפולי, מסלול שיכשירם לפעולכיועצים חינוכיים במערכת החינוך. המועמדים שנבחרו ללמוד בתכנית נמצאו על ידי ועדת הקבלה ככאלה שיש להם מסוגלות אישית לפתח כישורים בתחום הדאגה למיטביות well being של התלמידים, וזאת מתוך התפיסה הרואה ביועצים החינוכיים כמי שעומדים בתווך בין התלמיד כפרט לבין המערכת ( סמדר בן אשר , לאה קוזמינסקי).