המורים בחינוך המיוחד זקוקים ליחס שונה ולתמיכה רצופה מטעם בית הספר שבו הם מועסקים. הם עובדים עם אוכלוסיית תלמידים קשה, שיש לה יכולות קוגניטיביות נמוכות, ובעיות התנהגותיות, רגשיות או נפשיות. המורים בחינוך המיוחד נתקלים מדי יום בעיות לא-שגרתיות, בעיות אלו עלולות לשבש את תכנית יום הלימודים של המורה וליצור חוסר יכולת להתקדם בתכניותיו. נוסף לכך, אי-יכולת לקדם בצורה הולמת את התלמידים בתחומים שנקבעו, גורם למורים תסכול ולפעמים גם תחושה של ייאוש ונטייה לנטישה. במחקר זה נבדק הקשר בין תרבות ארגונית לבין רמת שביעות הרצון בקרב מורים בחינוך המיוחד. הבנת קשר זה מסייעת להתמודד עם מגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי כגון צמצום תופעות הנשירה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, טיפוח המוטיבציה לעבודה, ושיפור רמת הישגי התלמידים ( בשארה, ס' ) .

המחקר המוצג במאמר בדק את הקשר בין מדדי יעילות ארגונית בבתי ספר לבין ההתקדמות בהישגי תלמידים מתחילת שנה ועד סופה, בשלושה נושאים : תחומי למידה בסיסיים ( מוטוריקה גסה , תפיסה חזותית , התפתחות לשונית ואחרים), הבנת הנקרא ומתמטיקה . במחקר השתתפו שמונה בתי ספר לחינוך מיוחד , ארבעה במגזר היהודי וארבעה במגזר הערבי, ונבדקו גם ההבדלים בין שני המגזרים . מן הממצאים עולה כי : א. ככל שהמורים תפסו את ממדי היעילות של בית הספר כגבוהים יותר, כך הייתה התקדמות התלמידים רבה יותר בתחומי הלמידה הבסיסיים ובהבנת הנקרא. ב. המורים בבתי הספר במגזר היהודי העידו על מידה רבה יותר של יעילות מזו שהעידו עליה המורים במגזר הערבי. ג. ההבדל בין המגזרים במדדי היעילות היה נמוך בהרבה מן ההבדל בהתקדמות התלמידים : במגזר הערבי הייתה התקדמות נמוכה במידה ניכרת מזו שהייתה במגזר היהודי (סאאיד ,בשארה. חנה שחר).