נעמי דה-מלאך
מיון:
8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    כיצד בוחרות מורות לספרות את השירים שילמדו בכיתה?זו השאלה שבחן מחקר המתפרסם בגיליון 58 של כתב העת דפים, בהוצאת מכון מופ"ת.החוקרות ביקשו משלושים מורות לספרות בחטיבת הביניים לבחור שניים מתוך שישה שירים ולנמק בכתב את בחירתן, במטרה לבחון אם בחירת המורות התבססה על ידע תוכן פדגוגי.ממצאי המחקר מצביעים על כך ש-70% מתגובות המורות התבססו על ידע פדגוגי, כ-20% מהבחירות התבססו על שיקולים ספרותיים וכ-10% התבססו על חוויות של המורות כקוראות.שיקוליהן של המורות התמקדו בעיקר בהיבט אחד בכל שיר, ועלו מהם תבניות שגורות של "טיפול" ביצירת ספרות. תבניות אלו מבטאות ידע תוכן פדגוגי, ולכן הן מהוות תשתית חיונית להוראה. עם זאת, הן עלולות לצמצם את הפוטנציאל הגלום בהוראת ספרות. בסוף המאמר נידונות ההשלכות של ממצאי המחקר על הכשרת מורים. בהקשר זה נבחנים היתרונות בלימוד המתבסס על הידע של מורים מנוסים, כמו גם הבעייתיות בלימוד כזה.

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • תקציר

    מאז קום המדינה התפרסמו ארבע תוכניות לימוד בספרות עברית לבתי הספר התיכוניים במגזר הערבי. המאמר סוקר את גלגולי התוכניות ועומד על השינויים שחלו בהן בהקשר הדיסציפלינרי והפוליטי. השינויים כוללים קודם כול את ביטולה של חובת הבגרות בספרות עברית, וירידה במספר היצירות הנדרשות. כמו כן, חל שינוי באופי היצירות: המגוון ואפשרויות הבחירה הורחבו, נכללו יצירות מודרניות יותר, צומצם היקף החומר מן המקורות ועלה המספר של יצירות מן הספרות המזרחית ושל יצירות הנוגעות בשאלות אקטואליות (עאמר דהאמשה ונעמי דה-מלאך).

  • לינק

    במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).

  • לינק

    המאמר בוחן את הלימוד הסדנאי המתקיים במכללת אורנים משנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו ואת זיקתו להכשרת מחנכים ברוח הומניסטית, ומתמקד בשאלת מקומו של הגבול בין "תוכן" (לימוד של דיסציפלינארי וטקסטים כתובים) ל"תהליך" (עיסוק בצמיחה אישית ובמערכת היחסים בקבוצת הלומדים). המחקר מבוסס על עיבוד וניתוח של ראיונות עומק עם מנחי הסדנאות. המאמר מתאר את הסדנאות, את האווירה שליוותה את שלבי הקמתן, ואת שני המודלים שנוצרו: סדנאות המתמקדות בתהליך וסדנאות שנעות בין התוכן לתהליך. נמצאה התלבטות מתמדת של המנחים לגבי המודל הסדנאי הראוי, ושינויים במקומו של הגבול בין התוכן לתהליך. למרות שבתקופה הנוכחית המטוטלת נוטה לכיוון התוכן, דבר המשתלב בתהליכי האקדמיזציה במכללת אורנים ובצמצום המשאבים המיועדים לסדנאות, לטענת החוקרות, אין זה סוף פסוק. המסגרת הסדנאית מוסיפה להשתנות, והסוגיה ממשיכה להטריד מחנכים ומכשירי מורים והחוקרות ביניהם. החוקרות סבורות כי יש להכשיר מורים-מחנכים גם להיבטים החינוכיים שבהוראתם, ועבודה סדנאית היא כלי מתאים לכך, שהולם את "רוח אורנים" ( דינה לרון ונעמי דה- מלאך).

  • סיכום

    ניתוח הקשיים והתסכולים הכרוכים בהוראת הספרות בבית הספר התיכון מוביל את נעמי דה-מלאך , מורה ותיקה להציע גישה חדשה להוראת מקצוע זה. נעמי דה-מלאך מציעה שימוש מושכל במגוון עשיר של גישות תיאורטיות בחקר הספרות : תיאוריות של קריאה , תיאוריות פמיניסטיות ותיאוריות חברתיות המשולבות עם תובנות של הפדגוגיה הביקורתית. תוך כך נחשפים היבטים חברתיים הנדחקים בהוראה הסטנדרטית מפני ההיבטים האסתטיים. מבלי לאבד את יפי הספרות ואת ייחודה הלשוני מציע הספר לא על היופי לבדו כי בשיעורי הספרות יעסקו גם בעוול ובדיכוי החבויים ברבות מיצירות הספרות הנלמדות , ישולבו יצירות שלא זכו להיכלל בקאנון המקובל, וידונו במשמעות החברתית של היעדר יצירות אלה ובהיעדרן של חוויות-חיים מסוימות בספרות הנלמדת. הוראה ביקורתית של ספרות נדרשת על מנת שלימודי הספרות לא יהיו מרכיב ממנגנון המיון וההדרה של החברה , אלא חלק ממערך חינוכי שיעורר בתלמידים מודעות חברתית ושאיפה לפעולה ממשית לשינוי פני החברה ולתיקון עולם.

  • סיכום

    מטרת המאמר להעלות לדיון את מקומה של ההערכה הספרותית בהוראת הספרות ובהכשרת המורים להוראתה, ולהציג מחקר חלוץ הבודק כיצד סטודנטיות להוראה מתייחסות להערכת סיפור ובאילו דרכים הן מערכיות סיפור שפגשו לראשונה. תגובותיהן עברו ניתוח תוכן שבחן אם הן העריכו את היצירה ומהי רמת המפורשות של הערכתן. בשלב הבא תגובותיהן מוינו על סמך שלושה קריטריונים מרכזיים: הקריטריון הפואטי-אסתטי, הקריטריון המוסרי-ערכי והקריטריון האישי. בסוף המאמר מועלות מחשבות על מקומה של ההערכה הספרותית בהכשרת מורים להוראת ספרות והצעות למחקרים נוספים. (יעל פויס, נעמי דה-מלאך)

  • תקציר

    המחקר עוסק בהוראת הספרות בבתי הספר התיכוניים הממלכתיים בארץ ודן בכך בשתי מסגרות התייחסות: חינוך וספרות. העבודה מציבה בסיס תאורטי לנושא, מתארת את המצב הקיים בישראל על בסיס הרקע התאורטי ומציעה דרך חדשה ושונה להוראת הספרות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין