בבתי הספר של מעיין החינוך התורני של תנועת ש"ס לומדים 50 אלף תלמידים, ו-5% מתלמידי כיתות א' בחינוך העברי. ההישגים הלימודיים של בוגרי בתי ספר אלה נמוכים יחסית לבנים בעלי מאפיינים דומים שלמדו בחינוך העברי: שיעור הנשירה גבוה יותר ב-10 נקודות האחוז; שיעור הניגשים לבגרות נמוך יותר ב-24 נקודות האחוז; שיעור הזכאים לבגרות נמוך ב-15 נקודות האחוז; שיעור התעסוקה של הגברים בוגרי הרשת היה נמוך ב-14 נקודות האחוז; שכרם נמוך בקרוב לחמישית.

המחקר מתאר ומנתח את הקצאת שעות העבודה של מורים בבתי ספר בחינוך היסודי הרשמי הרגיל בשנות הלימודים 2000/2001 עד 2008/2009 ,תוך הבחנה בין חלקי מערכת החינוך, מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים ומקורות המימון. זאת על סמך מדגם שנתי גדול של בתי ספר ("בקרת התקן"). מספר שעות העבודה השבועיות של מורים לכיתה עמד בתקופה הנחקרת בממוצע על כ 55- מספר השקול לשתי משרות מלאות של מורים) והיה פחות או יותר יציב במהלכה). לאורך כל התקופה התקיימו פערים ניכרים במספר השעות לכיתה, ובמיוחד לתלמיד, ביןחלקי מערכת החינוך; המדרג של הקצאת השעות, בסדר יורד, היה: ממלכתי-דתי והרבה פחות ממלכתי-עברי, בדואי וערבי כולל דרוזי; זאת אף על פי שהתלמידים בחינוך הלא- יהודי הם מרקע חברתי- כלכלי חלש הרבה יותר מעמיתיהם בחינוך העברי. לאחר יישום "דוח שושני" בשנת הלימודים 2003/2004 , ומעבר לשיטת תקן (שעות) דיפרנציאלי לתלמיד,עלה במידה ניכרת מספר השעות בחינוך הלא-יהודי, בעיקר מספר שעות תקן שמקורן במשרד החינוך ( נחום בלס, זוסמן , נעם , צור שי ).