מטרות המחקר הן לזהות את החזון הארגוני-חינוכי באשר לכיוון ולדרך שבה ראוי להכשרי מורים בישראל, ולנסח את מאפייניו המשותפים והנבדלים, כפי שהם נתפסים בשתי מכללות מובילות להכשרת מורים. אוכלוסיית המחקר כללה 371 נחקרים. כלי המחקר היו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ומרצים, קבוצות מיקוד עם מרצים ושאלון פתוח לסטודנטים. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי החזון המשותף לשתי המכללות מצביע על מכללה שמתווה ומובילה חדשנות פדגוגית פורצת דרך, מכשירה מורים להיות מנהיגים חינוכיים מובילי שינוי חברתי, בעלי זהות וידע מקצועי מובחן. במונחים של מאפייני חזון אפקטיבי, חזון זה מאופיין בבהירות, במכוונות לעתיד , בהענקת השראה ואיתגור, במשימתיות ובתכליתיות. לתפיסת הנחקרים הכשרת המורים מאופיינת בשתי אסטרטגיות ליבה ייחודיות למקצוע ההוראה: הדוגמה האישית וההתנסות המעשית. מסקנה כללית מן המחקר היא כי חזון זה מציע תקווה וסיכוי להצבת אתגר ששווה להתאמץ בעבורו, ליצירת מוטיבציה ומחויבות בקרב סגלי המכללות, ולדיון וגיבוש אסטרטגיות למימושו להשגת עתיד טוב יותר ( רסיסי, נ.).

הוראת החברה במובנה הרחב מאופיינת בבתי-הספר העל-יסודיים בכך שהיא מחולקת לתחומי דעת שונים – גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות (חובה), סוציולוגיה, תקשורת, כלכלה ומדע המדינה (רשות) – ללא פיתוח זיקה ויחסי גומלין ביניהם. גישה זאת, שמקורה במחקר ובהוראה של מדעי החברה באוניברסיטאות, אומצה גם על-ידי המכללות להכשרת מורים, שבכך תורמות להנצחת הרדוקציה של תופעות חברתיות מורכבות לכדי ראייה דיסציפלינארית צרה וחלקית. לדעת כותבי המאמר , על המכללות להכשרת מורים לנקוט בדרכי הכשרה חלופיות, שיזמנו לבוגריהן תיאור, ניתוח והבנה עשירים ונאמנים יותר של תופעות חברתיות ושל השתמעויותיהן למעגלי החיים השונים – מהמשפחתי ועד הגלובלי; לצורך כך עליהן לאמץ גישת הכשרה אחדותית (בין-תחומית, אינטגרטיבית), לרבות הוראה ולימוד אחדותיים של החברה, הממוקדים בבעיות חברתיות ובסוגיות העולות מהן. הדבר מחייב כמובן את "גיוס" הסכמתם לכך של מורי המורים הרלוונטיים – הן ממדעי החברה והן ממדעי החינוך ( ניר רסיסי,אריה הרשקוביץ ,ורדה גיל).

ההצגה מתמקדת בדילמות, שקדמו ומלוות מחקר העוסק בתפיסות ועמדות של אנשי סגל וסטודנטים סוגיות הקשורות בנורמות אתיות אקדמיות ובין אישיות. זאת הן כבסיס לטיפול מושכל יותר בכשלים המתגלעים בחיים השוטפים והן כבסיס לעיצוב מדיניות מכללתית. הדילמות המוצגות קשורות בין השאר בהשפעתם של מרכיבי רקע כמו שאלוני שביעות רצון ומדיניות שיווק. אלו היוו גורמים משמעותיים בהנעה לעריכת המחקר. (מיכל גולן וניר רסיסי)