נירה אלטלף מומחית להוראת כתיבה וקריאה מסבירה מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומה היא הדרך נכונה להיפטר מהן. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. תיקון שגיאות כתיב על ידי המורה, או על ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מלה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי.

לכישלון של ילדי ישראל במבחנים הבין לאומיים במתמטיקה ובמדעים יש בסיס משותף והוא הכישלון בקריאה ובהבנת הנקרא. כדי לענות היטב על שאלה במתמטיקה או במדעים, ילד צריך לקרוא את השאלה בצורה מדויקת, ולהבין בה כל מילה. לעתים קרובות, קריאה משובשת של מילה אחת, משנה את משמעות השאלה כולה. ללמוד לקרוא הוא תהליך אינטלקטואלי מורכב ולגבי שני שליש מהילדים, בית הספר חייב לעשות מאמץ על מנת שילמדו לקרוא בצורה מושלמת. לכל אחד מהילדים בכיתות א' יש יכולת שונה וקצב למידה שונה ואי אפשר ללמד את כולם אותו דבר בו-זמנית. וכאן 'הפספוס' הגדול של מערכת החינוך שלנו. כל עוד לא ילמדו בכיתות א' קריאה בצורה דיפרנציאלית המתייחסת לכל ילד מילדי הכיתה בנפרד, חלק גדול מהילדים יגרור פיגור בקריאה שיגרום, עם השנים, לפערים גדולים בידע בכל תחומי הדעת ( נירה אלטלף).

קיים קשר הדוק בין הישגי התלמידים בקריאה לבין תופעת הנשירה. מחקר שנערך בארה"ב הוכיח שניתן לחזות מראש כבר בכיתה ג', מי מהתלמידים יצליח לסיים בהצלחה את לימודיו בתיכון ומי לא. תלמיד שסיים את כיתה ג' עם שליטה מועטה במיומנויות קריאה, סיכוייו לסיים את הלימודים התיכוניים בהצלחה הם נמוכים ואילו תלמיד השולט היטב בקריאה בכיתה ג', סיכוייו לסיים בהצלחה את הלימודים התיכוניים ולהמשיך ללימודים במוסד להשכלה גבוהה – הם טובים מאוד. בישראל, השיעור הגבוה של תלמידים שאינם שולטים במיומנויות הקריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מסביר במידה רבה את העובדה שכמחצית מתלמידי ישראל אינם מקבלים תעודות בגרות. אמנם לא כולם מוגדרים כנושרים מבית הספר (לפי נתוני הלמ"ס שיעור הנושרים במגזר יהודי עומד על כ5% ובמגזר הערבי כ20%), אבל רבים מהם מוגדרים כ"נושרים סמויים" היינו: תלמידים מתקשים, שאינם מצליחים לעמוד בחובות הלימודיות, נעדרים מבית הספר לעתים תכופות, מבצעים הפרות משמעת בדרגות חומרה הולכות וגדלות, צורכים סמים ואלכוהול ומעורבים באירועי אלימות ( נירה אלטלף ).