המאמר מתייחס לרפורמות בהשכלה הגבוהה במדינות שונות ומשמעותן למערכת החינוך, בדגש על מה שאפשר ללמוד מהשינויים האלה על התהליכים המתהווים בישראל. במאמר מובא תיאור של השינויים במוסדות להשכלה גבוהה – תהליכים לנגישות להשכלה גבוהה, מדיניות ממשלתית, שינוי בדרכי ניהול, קביעתם של מדדי איכות ותהליכי גלובליזציה, כפי שאלו משתקפים במערכת השכלה גבוהה במדינות מערביות דוגמת ארצות הברית, אנגליה, קנדה ואוסטרליה. במאמר נבחנת משמעותם של השינויים למעמדם של מוסדות להשכלה גבוהה. בסופו מציע המאמר כיוונים לחיזוקה האקדמי של מערכת ההשכלה הגבוהה בזירה הבין-לאומית בכלל ובישראל בפרט, הנוגעים לאקרדיטציה, רלוונטיות לשוק העבודה, אימוץ אמנת בולוניה ובנייה של מערך סיוע לסטודנטים מאוכלוסיות חלשות (ניסן לימור, עמי וולנסקי).