נוגה דגן־בוזגלו
מיון:
2 פריטים
פריטים מ- 1 ל-2
  • מאמר מלא

    הפערים הגדולים ברמת ההוראה והלמידה בין בתי הספר השונים בישראל נותרו במידה רבה בעינם. פחות מ־50% מבני ה־17 בישראל זכאים לתעודת בגרות, ורק מעט יותר מ־25% יגיעו כעבור שמונה שנים ללימודים אקדמיים במכללות או באוניברסיטאות בישראל. כאשר בוחנים את המתרחש בתוככי בתי הספר מתברר שהממצא של פרופ' באשי ושותפיו משנות השמונים, על פער של עד שנתיים בין תלמידי בתי הספר היסודיים השונים, עדיין שריר וקיים, אלא שכיום הוא מקבל ביטוי בתוצאות של המבחנים הבין־לאומיים המשווים . מזה שנים רבות בנויה מערכת החינוך על הסללה עמוקה. תלמידים ותלמידות בני מגזרים שונים ובני שכבות חברתיות שונות משובצים למסלולי לימוד שונים, לומדים תכנית לימודים שונה בתוכן ובאיכות, ובהתאם גם מגיעים לנקודות סיום שונות. אופן הפעולה הנורמטיבי של מערכת החינוך כרוך במיון מתמיד של התלמידים.

  • מאמר מלא

    הקיצוצים בשעות הלימוד בבתי הספר, הצפיפות בכיתות, העומס על המורים והיעדר החדשנות במערכת הציבורית המידלדלת דוחפים הורים בעלי יכולת כלכלית לחתור לשיפור החינוך של ילדיהם באמצעות יוזמות פרטיות. מהלך זה מקבל תמיכה גלויה או סמויה ממשרד החינוך, שמאפשר מימון פרטי משלים. מדובר בשילוב של מדיניות מתוכננת (פתיחת אזורי הרישום, ייחוד בתי ספר ויצירת תחרות ביניהם, ניהול עצמי של בתי ספר, מיקור חוץ של פעולות וסמכויות של משרד החינוך) והיגררות של משרד החינוך אחר כוחות השוק הממלאים את החלל שנוצר בתפקוד המדינה (הקמת בתי ספר ומסלולי לימוד ייחודיים ביוזמת הורים ובתוספת מימון פרטי, פעילות של עמותות ותאגידים בבתי הספר, התרחבות והתגוונות פעילותן של רשתות חינוך פרטיות). ( נוגה דגן-בוזגלו).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין