מרגלית זיו
מיון:
3 פריטים
פריטים מ- 1 ל-3
  • לינק

    המחקר בחן את המידה שבה ניתן לקדם שיח מנטלי בין הורים לילדי גן ממיצב חברתי־כלכלי נמוך, באמצעות תכנית התערבות המעודדת התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בעת קריאות חוזרות של ספרים. המחקר השווה בין שתי תכניות התערבות: תכנית אחת עודדה הורים לקרוא יותר ספרים לילדיהם והנחתה אותם כיצד להתייחם להיבטים רגשיים וחברתיים בספר (קבוצת הניסוי). התכנית האחרת עודדה אף היא את ההורים לקרוא ספרים לילדיהם, אך בלי להנחותם כיצד לתווך את הסיפור (קבוצת הביקורת) (יערה פיין, דורית ארם ומרגלית זיו, 2014).

  • לינק

    מחקרים בתחום תיאורית ה – mind עשויים להעמיק את הבנתנו לגבי האופן שבו מורים וילדים תופסים את תהליך ההוראה. מודל היררכי שהציעו אולסון וברונר מציג הנחות שונות של מורים לגבי ה – mind של תלמידים ותהליך ההוראה. המחקר הנוכחי כלל שלושה ניסויים שבדקו את האופן שבו ילדי גן מבינים הוראה ומלמדים עמיתים, וזאת בזיקה לתיאורית ה – mind שלהם. הממצאים מצביעים על כך שבין גיל 3 ל – 6 גדלה ההבנה של ילדים לגבי הפער בידע בין מורה לתלמיד וכוונת המורה לגרום ללמידה. במקביל משתכללת רמת הוראת העמיתים שלהם. הממצאים חשובים לתכנון הוראה מותאמת התפתחות ומעודדים שיח בין מורים לתלמידים על דרכי הוראה מועדפות (מרגלית זיו)

  • סיכום

    תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין