יובל דרור
מיון:
6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • סיכום

    מאמר זה עוסק בתהליכי האקדמיזציה שחלו על המכללות להכשרת מורים ובהשפעותיהן השונות. עיקר ההשפעות שמתוארות במאמר נוגעות לקידום מורי המורים במכללות, לסיווגם, להגדרת זהותם המקצועית ולקידום זהותם המחקרית.

  • לינק

    מחקר חדש מנסה לשפוך אור על חדירת מהפכת המידע לכיתות. מהממצאים עולה כי התלמידים אוהבים ללמוד כך, היו רוצים ללמוד כך, ושזה עוד לא קורה. וגם: כמה חברים של המורים בפייסבוק למרות האיסור ומה שיעור התלמידים שאין להם פרופיל? 96% מתלמידי החטיבות והתיכונים בישראל בבתי הספר הממלכתיים נחשפים לטכנולוגיה בכיתות, אך קיימים פערים משמעותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשימוש בטכנולוגיה בכיתות. כך עולה מסקר בנושא למידה וטכנולוגיה שנערך בחטיבות הביניים וביה"ס העל יסודיים, ביוזמת ביה"ס לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל ובמימון גוגל ישראל.

  • תקציר

    העידן הדיגיטלי הפך את הנגישות למידע לקלה מאין כמוה. מה שבדורות קודמים עלה בדמים, עולה היום בלחיצת עכבר: מאמרים (והסיכומים שלהם), ספרים (והסיכומים שלהם), הרצאות (והסיכומים שלהן ואז הסיכום של הסיכומים שלהן). מערכת החינוך כל כך מתרשמת מהנגישות לידע, שהיא שמה לעצמה מטרה, לחנך את הילדים למה שהיא מכנה "אוריינות" – שליטה בסיסית בטכנולוגיות המחשב ככלי לאיתור מידע. אבל בדרך אל המטרה היא יורה לעצמה ברגל ולתלמידים – בראש ( יובל דרור).

  • תקציר

    מחקר זה מציג מבט היסטורי על דמות המורה כפי שמשתקף במסמכי משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה וביטויים ממשיים של "דמות המורה" במכללות המייצגות אידיאולוגיות שונות ורבות שנים.באופן מעשי, בודק המחקר כיצד דמות המורה "הראוי" משתקפת בשיח החינוכי של הגורמים המובילים המעורבים במערכת הכשרת המורים: משרד החינוך, בעל האחריות החוקתית, המועצה להשכלה גבוהה, האחראית על הענקת מעמדן האקדמי לתכניות הלימודים במכללות להוראה, ושלש מכללות להוראה, אשר בהן נבדקו ביטויים ממשיים של "דמות המורה". נידרלנד, דרור והופמן מסכמים ומדגישים את "דמות המורה" כמושג חמקני, הכלול בתהליך האקדמיזציה המתמשך ובמעמד המכללות שעדיין לא הוכרע.

  • לינק

    דיסלקציה היא לקות ביכולת של המוח לתרגם את הסימן הגרפי (האות) לצליל או הברה. בשנים האחרונות נמצאו עדויות לכך שליקוי תפקודי באזור מסוים של המוח אחראי לבעיה. אך מה קורה במוחם של הסינים, שכותבים בשפה המורכבת מרעיונות ומלים ולא מאותיות והברות? קבוצת חוקרים שבדקה את הסוגיה מצאה כי הדיסלקציה הסינית מתבטאת בליקוי תפקודי באזור שונה לחלוטין של המוח, ומכאן הסיקה שהמוח מסוגל לקרוא שפה בשיטות שונות, על ידי הפעלת אזורים שונים. "המשמעות היא שאם מאתרים דיסלקציה מספיק מוקדם, אפשר לשנות את אסטרטגיית הקריאה כך שהמוח יפעיל מעגלים אחרים שאינם פגועים", אומרת הד"ר יעל לייטנר, מנהלת היחידה לנויורולוגיה והתפתחות הילד בבית החולים מאיר בכפר סבא. (יובל דרור)

  • סיכום

    הספר הזה, שרובו פרי כתיבתם ועריכתם של אנשי המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן שבמכון וינגייט, מצליח להעלות את החינוך הגופני והספורט על מפת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בישראל. הוא מצליח להראות את ההיבטים החינוכיים השונים של הספורט בדרך מקיפה, מגוונת, בין-תחומית ובנויה כהלכה בעשרה פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מביאים את התמונה הכללית והעקרונית של הספורט והקשרים החינוכיים, ששת הפרקים שלאחר מכן עוסקים בהיבטים חינוכיים מסוימים של הספורט והחינוך הגופני, והפרק האחרון מסכם בהצגת גישה מערכתית מקיפה הנוגעת לכל גורמי החינוך והספורט הפורמאליים והבלתי פורמאליים (יובל דרור)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין