במאמר זה מבקש המחבר להציע כמה רעיונות הנוגעים להוראת שיטות מחקר איכותניות ומבטאים הפריה מתחום רחוק לכאורה שאינו דיסציפלינה אקדמית: אמנות הגנה עצמית יפנית מסורתית ששמה איקידו. מחבר המאמר מתייחס למכנה המשותף בין הוראת שיטות מחקר איכותניות ובין השימוש בהן (עריכת מחקר איכותני). הוא דן במושג הידע בפרדיגמה האיכותנית ומציע שהדרך הדיאלוגית והחווייתית-רגשית שבה אנו מלמדים ובמסגרתה אנו חולקים ידע עם הסטודנטים, מניה וביה דוחה גישות מונולוגיות וסמכותניות לידע: בהוראה ובשדה המחקר גם יחד ( חיים נוי).