הנתונים נאספו מ-110 מורות חדשות שהשתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בשנת תשס"ט, 46 מהן לימדו במסגרת אופק חדש ו-64 לא לימדו במסגרת התכנית. המשיבות ענו על שאלון מובנה שכלל גם שאלה פתוחה בנוגע ליתרונות ולמגבלות של התכנית. הממצאים הצביעו על רמה גבוהה למדיי של שביעות רצון כללית מההשתתפות ב"אופק חדש". התכנית נתפסה כבעלת תרומה משמעותית בשלושה היבטים – שכר, מעמד המורה והישגי התלמידים – כבר בתום השנה הראשונה לעבודה במסגרת התכנית, אם כי הערכת התרומה של השכר נתפסה כגבוהה יותר מאשר ההיבטים האחרים. עוד נמצא, שהשיפור במעמד המורה קשור לשביעות הרצון הכללית מן העבודה אך לא לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה ואילו הערכת התרומה של התכנית להעצמת התלמידים קשורה לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה. החיסרון השכיח של התכנית הוא ניצול חלקי של שעות השהייה בבית הספר אשר עלול ליצור עומס יתר בשל הצורך להשלים ביצוע משימות בבית ( חוה גונן , יצחק גילת, רחל שגיא).

המחקר בחן מהי תרומתם של "סוכני" הקליטה השונים ומרכיביה לשביעות רצונן של המורות המתחילות מעבודתן ולתחושת מחויבותן להמשיך בה. הועבר שאלון בקרב 198 מתמחות בהוראה אשר השתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בת"א בשנת תשס"ג. נמצא כי קיים קשר חיובי בין מרכיבי התמיכה, ובין רמת התמיכה של כל סוכני הקליטה בבית הספר לבין שביעות הרצון מהתפקיד, מה שמצביע על החשיבות הגדולה של מתן התמיכה, על כל מרכיביה, על ידי כל הסוכנים. מרכיב הקליטה היחיד שנמצא כמנבא את שביעות הרצון והמחויבות היה המרכיב של הכנסה לתפקיד אשר כלל יידוע לוגיסטי והכנסה במישור הפדגוגי. נמצא כי יחסה של המנהלת ומעורבותה בקליטה הוא בעל חשיבות רבה והמחברות ממליצות כי היא תובהר למנהלות ביחס לתפקידן בקליטת המתמחה, ובעיקר בהכוונתה בראשית השנה. (שרה שמעוני, חוה גונן, טל יעקבי)