המחקר נערך בקרב בוגרי תכניות להכשרת אקדמאים להוראה (בת"ה) ותכניות ייחודיות אחרות, ומטרותיו היו לבחון ולאפיין את מגוון הסיבות והמניעים לבחירה בהוראה כקריירה שנייה, כמו גם את תחושת המסוגלות העצמית של הבוגרים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההוראה והחינוך. המחקר מערב גישות כמותיות ואיכותניות, וכֵליו כוללים: שאלון סגור לאפיון תפיסות מסוגלות עצמית, שאלון חצי-מובנה לאפיון המניעים לבחירה בהוראה וראיונות עומק אישיים במדגם של נחקרים. נמצא כי בין המניעים לבחירה בהוראה בולטים המניעים הפסיכולוגיים והמניעים החברתיים-אידאולוגיים. אשר לתחושת המסוגלות, נמצא כי בתחום משימות ההוראה היא הגבוהה ביותר, ואילו בתחום המעורבות וההשפעה בארגון תחושת המסוגלות נמוכה ביותר. כמו כן, נמצא הבדל במסוגלות בין הקבוצות בנוגע ליחסי הסמכות וההשפעה מורה-תלמיד (דליה עמנואל-נוי, תילי וגנר).

עדויות אמפיריות להשפעה של ה-PDS על מורים חונכים של סטודנטים להוראה מצומצמות, במיוחד במתן מידע איכותי וכמותי שנאסף בשיטתיות לאורך זמן. המחקר הנוכחי בוחן סוגיה זו לעומק תוך שימוש בנתונים איכותיים וכמותיים לאורך זמן. הוא מתמקד בחשיפת המחסומים המכבידים על הפיתוח המקצועי של מורים חונכים ב-PDS ובזיהוי הזדמנויות העשויות לקדם תהליכי צמיחה אלה. המחקר מושתת על נתוני הערכה מעצבת שש-שנתית שהתבצעה ברשת ה-PDS, של בתי ספר על יסודיים עם המסלול העל יסודי במכללה. הממצאים מצביעים על מגוון בעיות בתפיסת המורים החונכים את התפתחותם המקצועית, בכלל, וב- PDS, בפרט. נמצאו פערים בין הצמיחה המקצועית הנתפסת על ידם לבין הצמיחה בפועל. ממצאים אלה מעידים על צורך לעסוק באופן מתוכנן ומכוון בהתפתחות המקצועית של מורים חונכים, וזאת על מנת שיחושו תרומה מקצועית ואישית גבוהה יותר, יקדמו את בית הספר שלהם, ויוכלו להמשיך ולהשקיע בשותפות עם המכללה (דליה עמנואל, תמר אריאב)

במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מהי קהילה מקצועית לומדת? על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? מטרות הקהילה, הרכב הקהילה, מדוע סטנדרטים פנימיים, אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת? כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה? תנאים בקהילה, היגדים בשאלון, השפעה על העבודה בבית הספר, היגדים בשאלון, מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון, סיכום ומשמעויות, קשיים ובעיות, מה המשמעות של הקהילה? (עירית דיאמנט, דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, אבריאלה עמית, איריס ברקוביץ)

הכוונה עצמית ואחריות, הינם בבחינת יעדים נוספים שהוצבו בעשור האחרון לקידום במוסדות רבים במערכת החינוך הישראלית. צוותי חינוך, מחקר והדרכה מצהירים על חשיבותם של יעדים אלה, אך מתקשים לעתים לממשם. הספר של דליה עמנואל מהווה מאפשר לנו לחדור לנבכי ההתרחשויות בבית ספר יסודי-ממלכתי "צופה שרון". סגלו החינוכי פתח את דלתו כדי ללמוד על המתרחש בקרבו באמצעות מחקר פעולה ארוך טווח, שבוצע בשיתוף פעולה ייחודי ומרתק בין צוות מחקר מהיחידה לתכנון לימודים שבאוניברסיטת תל אביב ובין בית הספר על פועליו – תלמידים, מורים מנהלת ובעלי תפקידים. (דליה עמנואל)