במאמר זה נבחנות ארבע תוכניות הלימוד האחרונות של תנ"ך בחינוך הממלכתי: 1984, 2003, 2012 ו־2018, ונבדקות שתי השאלות הבאות: איזו תודעת זהות קולקטיבית הכותבים שואפים לעצב באמצעות לימודי התנ"ך? האם דמותו של הבוגר הרצוי עברה תמורות לאורך השנים?