המחקר בוחן את התפיסות של מורי שילוב בישראל ביחס למעמדם ולתפקיד שהם ממלאים ביישום הכלת ילדים בעלי מוגבלויות. ארבע תפיסות נמצאו על הרצף החל מאי-מציאת ה"מקום" המתאים עבורם ועד מילוי תפקיד מרכזי ביישום הכלה בשיתוף פעולה עם כל סגל ההוראה ותחושה של אחריות משותפת עבור החינוך של כל התלמידים בבית הספר. הממצאים מראים שהתפיסה האחרונה עשויה להעיד על הכלה אותנטית שכבר קיימת בשטח ועל האפשרות שמנהיגות מתאימה יכולה להוביל ליישומה (Gavish, Bella, 2017).

המושג "הכלה" של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך רגיל והסתעפויותיו הביא לשינויים במערכת החינוך בישראל – שינויים במבנה, בפדגוגיה, בהוראה ובתפקיד המורים ואנשי חינוך אחרים. תפקיד של מורים בחינוך המיוחד השתנה באופן מיוחד והפך למורכב יותר מבעבר(Avissar, 2012). חינוך לתלמידם בעלי צרכים מיוחדים: הפרדה, שילוב והכלה – חקיקה, רעיונות ודרכי עבודה בארה"ב השפיעו על הדרך שבה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים בישראל.

המחקר בדק את התפיסות, האמונות והפרקטיקות של השותפים לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הכוללות; המורים הכוללים, בעלי תפקידי ניהול והמורים המשלבים, כלפי השילוב. כל שלבי המחקר, החל ממיקוד הנושא, ניסוח השאלות, איסוף החומר לרקע התיאורטי וארגונו, תכנון השיטה, בניית הכלים, איסוף הנתונים, ניתוחם והדיון בהם, נערכו על ידי קבוצת סטודנטים במסלול מצוינות במכללת לוינסקי לחינוך, במסגרת סמינריון "המורה, הכיתה ובית הספר בעידן של שילוב", בהנחיית מרצה מתחום החינוך המיוחד ובשיתוף עם ראש יחידת המחקר במכללה. התהליך כולו נעשה מתוך מגמה לטפח יכולות מחקר ובד בבד לפתח את הידע בתחום הנחקר. ביצוע תהליכי המחקר וממצאיו תרמו להעשרת הידע של המתכשרים להוראה ומנחיהם ולפיתוח ידע הדרוש למערכת החינוך, בהתמודדות עם סוגיית השילוב (בלה גביש, שרה שמעוני).