מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד (מירי ברק, ארתור קוגן)