ד"ר רבקה מרום בנתה תכנית לימודים שמוקדשת לשיר העברי. שם התכנית – "שיר עברי" – מבטא את המהות והערכים של החברה הישראלית שעליהם היא מושתת. ערכי השיר מושתתים על כוחן של המלים המתחרזות והלחן המתנגן. "ערכי אהבת המולדת העברית מושתתים על ערכים חברתיים, סביבתיים, היסטוריים, מורשתיים ורגשיים, והם נבנים בהדרגה החל בגיל הצעיר ומתפתחים בהמשך השנים בבית הספר", אומרת מרום. "למילות השירים יש משמעות רבה המאפשרת לימוד חוויתי ומשמעותי של ההיסטוריה של העם ותרבותו" (רווית שרף).

מאמר זה מתאר את התהוותו של המקצוע תרבות ישראל, ההולך והופך כיום לאחד ממקצועות הליבה בלימודי החובה במערכת החינוך הממלכתית העל-יסודית והיסודית. הדיון משלב בתוכו הן את המורכבות של תוכנית הלימודים, הן את נקודת מבטם של מי שמתנסים בהוראתו. שאלות מרכזיות בהקשר זה הן: מהו התרגום החינוכי של המורים לתוכנית? כיצד מובנת מטרת התוכנית? כיצד מתפרש מרחב הלמידה הראוי לתחום? מה אופיו של אותו שיעור הנקרא "תרבות ישראל"? המאמר עוסק בשאלות אלו, והן נבחנות כאן בגישת מחקר איכותנית ובאמצעות המתודולוגיה של מחקר נרטיבי, תוך התמקדות בתוכנית הלימודים תרבות ישראל מנקודת מבטם של שלושים מורים בבתי ספר על-יסודיים העוסקים בהוראתה. בקבוצת המחקר עשרה מורים בראשית דרכם ועשרים מורים בעלי ניסיון ( פנינה שור) .