בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.

תמיד נראה לנו יותר מעניין ללמוד תוך כדי תנועה, ועכשיו אנו מתחילים להבין גם מדוע? באוניברסיטת רוצ'סטר הראו החוקרים שתלמידים שלמדו אלגברה עם מחוות ידיים זכרו את החומר הנלמד אחרי 3 שבועות פי 3 יותר מאשר תלמידים שלמדו את החומר רק באמצעות דיבור. מעניין שבחקר ההתנהגות אכן הראו שמחוות ידיים קשורות עם העברת מסרים מתוחכמת יותר מאשר למשל הבעות פנים.