המחקר בוחן את הקשרים בין ציפיות קריירה של תלמידי תיכון לתנאי העסקתם של מורים, שכרם והערכה חברתית של המאפיינים המזוהים עם עבודות נחשקות. נמצאה התאמה חיובית בין רצון התלמידים להיות מורים בעתיד ובין שכר המורים וההערכה החברתית לאחריות ולכבוד המאפיינים את מקצוע ההוראה. לעומת זאת, נמצא שמספר שעות העבודה בהוראה קשור באופן שלילי לציפיות קריירה בהוראה. זאת משום שמיעוט שעות עבודה נחשב כמאפיין של עבודות לא חשובות ולפיכך ההערכה החברתית למאפיין זה אינה גדולה.

מי מצליח להגיע להשכלה גבוהה בישראל, ומה צריך לעשות כדי להנגיש אותה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש בוחן שאלות אלה ומצביע על חסמים בכניסה להשכלה גבוהה (רונן בר-אל, יובל ארבל ויוסי טובול).

מחקר זה בוחן את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה בישראל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. מהמחקר עולה כי שיעור התעסוקה של נבדקים שנבחנו בבגרות במתמטיקה בהיקף של 3 יחידות לפחות גבוה מזה של אלו שנבחנו בהיקף נמוך יותר (או לא נבחנו כלל), אולם אין פערי תעסוקה בין אלה שלמדו בהיקף של 3, 4 ו-5 יחידות. לעומת זאת, נמצאו פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים בכל מספר יחידות. חלק הארי של פערים אלו הוא עקיף, כך שככל הנראה לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מביאים לבחירת מסלול לימודים אקדמי יוקרתי, וזה מביא בתורו לתעסוקה איכותית יותר ברמת שכר גבוהה יותר. עם זאת, לימודים ברמת 5 יחידות קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים (איל קמחי ואריק הורוביץ).

אחת הגישות הרדיקליות ביותר למערכות תגמולים יושמה בשבדיה, שם מסתפקת הממשלה הפדרלית בקביעת שכר מינימום התחלתי ומניחה למנהלי בתי הספר לשאת ולתת בנפרד, מדי שנה בשנה, על שכרו של כל מורה ומורה. מורים שמבקשים עזרה במשא ומתן יכולים לשתף בו את נציגי איגוד המורים. הסכם השכר הקיבוצי בוטל בשבדיה בשנת 1995, כחלק מעסקת חבילה שנועדה להגביר את האוטונומיה המקומית ואת גמישות מערכת החינוך. הממשלה התחייבה להעלות את שכר המורים במידה ניכרת לאורך חמש שנים, אבל בתנאי שלא כל המורים יזכו לאותן תוספות שכר.