מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.

סקירת מידע זו מבקשת לתאר ולבחון מודלים שונים של למידה מקוונת בסביבה בין-תרבותית ולדון במועילות המודלים בצמצום פערים חברתיים ותפיסות מפלות כמו גם צמצום פערים דיגיטליים, חינוכיים, כלכליים ועוד. הסקירה מנתחת ארבעה מודלים: מודל מרכז TEC הישראלי; מודל ה-Boundaries Dissolving האירי; מודל ה-Class Global הקנדי ומודל בין-מדינתי, ה-Solyia. סקירת המודלים והמחקר מצביעה על שינוי בעמדות משתתפי התוכניות ובתפיסותיהם ביחס לעמיתים מאוכלוסייה עוינת או אחרת. לעומת זאת, פחות ברורה תרומתן ארוכת הטווח של תכניות מקוונות אלה לשיפור החרדה הבין-קבוצתית, להגברת האמון ולהפחתת הדעות הקדומות. הטעם העיקרי לכך קשור למגבלות המחקר הקיים עליהן. אלה נוגעות לכך שמרבית המחקר בתחום מתבצע בסמוך להשתתפות בתוכניות ואינו כולל מחקר אורך; לשאלת ייצוגיותם של משתתפי המחקר; ולכנות המענה הניתן על-ידם, בהינתן אופי השאלות הנחקרות. לצד קשיים אלה, הסקירה מעלה, כי תרומת התכניות השונות לפיתוח ולקידום המיומנויות החברתיות, מיומנויות התקשורת והאזרחות הגלובלית הרחבה יותר של משתתפיהן מקבלת עיגון ותמיכה בספרות. נדרש, עם זאת, מחקר נוסף ומתמשך כדי להעמיק בשאלת תרומתן האפשרית של תכניות אלה גם במישור החברתי ובאספקטים נוספים, שבמסגרתם הן פועלות.