שבדיה
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • תקציר

    מאמר זה חוקר הוראה אפקטיבית של מתמטיקה כפי שהיא מובנית בשיח של מורי מורים פיניים ושבדיים. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מורי מורים כמו גם נתונים מדיוני משוב בין מורי מורים לבין מורים לעתיד בשבדיה ובפינלנד, הניתוח מראה שמספר היבטים של תנועות הרפורמה הבין-לאומיות הנוכחיות נראים לעין בשיח בשתי המדינות. אולם, מורי המורים השבדיים נוטים להמשיג הוראה אפקטיבית כאינטראקציות עם ילדים בודדים, בנייה על רעיונות של תלמידים ועל מתמטיקה הנובעת ממצבים בחיי היומיום, בעוד מורי המורים הפיניים מדגישים את החשיבות של הצגה ברורה של מתמטיקה, שגרות ושיעורי בית כמו גם מטרות ספציפיות עבור כל שיעור (Hemmi, Kirsti; Ryve, Andreas, 2015).

  • תקציר

    קיים דיון מתמשך בשאלה האם הכשרת המורים הראשונית צריכה להתבסס בעיקר על האוניברסיטה או על בית הספר. מוקד נוסף ומשתנה תדיר של הדיון הוא השאלה כיצד לארגן את התמחויות הסטודנטים להוראה. בשנת 2014 החלו ליישם בשבדיה יוזמה לאומית במטרה להעלות את איכות ההתמחויות. השינויים כללו הפחתה של מספר בתי הספר, ציפיות גבוהות יותר לשכלול יכולות המדריכים ושיתוף פעולה הדוק יותר בתחום הפיתוח בין בתי ספר בהם נערכת ההתמחות ובין האוניברסיטה. מטרתו של מאמר זה היא לתרום לידע על יישומו של השינוי בארגון ההתמחויות. אוסף הנתונים מורכב מתגובות של אנשי אדמיניסטרציה הפועלים לארגון מחדש במסגרת זמן מוגדרת, מודל לוגי וניתוח SWOT הבוחן חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים. התוצאות מגלות כי קשה לאחוז בתפיסה סטטית של היישום בגלל תחלופה של בתי ספר ולכן גם של מדריכים. נושא האיכות נתון למחקר מתמשך כמו למשל השאלה כיצד השינוי משפיע על האיזון בין מיומנויות ההוראה ובין הידע והמיומנויות הדרושים לרפלקציה ולדיון ביקורתי.

  • לינק

    במחקר הנוכחי, המחברים ביצעו שלושה ניתוחים קשורים היטב זה לזה של נתונים אמפיריים שנאספו באוניברסיטת Linnaeus במטרה להגיע להבנה טובה יותר של שיעורי המסיימים את הקורס. הבדלים בשיעורי המסיימים חשפו שקיים הבדל ניכר בין הפקולטות מאשר בצורות הפיזור. לקורסים בעלי שיעור המסיימים הגבוהים ביותר היו שלושה דברים משותפים: פורומים פעילים לדיון, מדיה משלימה ופעילויות שיתופיות (Alastair Creelman , Linda Reneland-Forsman, 2013).

  • לינק

    השיטה החדשנית שהנהיגו בשבדיה התבססה על שובָרי חינוך, אשר משנה מגמת הקצאת המשאבים לחינוך ומתעלת אותם ישירות למשפחות במקום לבתי הספר. כך יכולות המשפחות לבחור בין בתי ספר ציבוריים ופרטיים, ובהתאם – לשלם את כל שכר הלימוד המבוקש או רק את חלקו. שיטת השובָרים מבוססת על ההנחה, כי בחירת הורים ותחרות בין בתי הספר הפרטיים והציבוריים ישפרו את החינוך לכל הילדים. את השובָרים מממנים המדינה, מוסדות פרטיים, או שילוב של שניהם. שני מרכיבים עיקריים עמדו בבסיס הרפורמה השוודית: האחד, מתן עצמאות מלאה להורים בבחירת בתי הספר שבהם ילמדו ילדיהם (פרטיים או ציבוריים), תוך הענקת שובָר כספי מטעם המדינה לכל בית ספר בגין כל תלמיד שהצטרף אליו. כך קיבלו ההורים כוח עצום: לקבוע איזה בית ספר יגדל ואיזה יקטן, איזה בית ספר יזכה במשאבים רבים ואיזה בפחות. המרכיב השני היה מתן אפשרות לפתיחתם של בתי ספר פרטיים, שלהבדיל מבעבר, יכלו לקבל מן המדינה מימון (שובָרים) על פי מספר התלמידים שבוחרים ללמוד בהם. עם זאת, על בתי הספר הוטלה המגבלה של קבלת כל תלמיד המבקש ללמוד בהם, ללא קשר ליכולתו הלימודית, לרקעו או ליכולתו הכלכלית (גבריאל בן עמי).

  • לינק

    תוצאות מבחני פיז"ה גורמות לאי נחת במערכות חינוך בעולם ולא רק בישראל. ההשפעה של מבחני פיז"ה על החשיבה החינוכית חורגת מעל ומעבר לחשיבותן החינוכית וזו רק שאלה של זמן עד שתקום תנועה פדגוגית בינלאומית אשר תצא חוצץ נגד מבחני פיז"ה. המאמר הנוכחי מתאר את הדיונים שהתעוררו בשבדיה ובגרמניה לגבי תוצאות תלמידיהן במבחנים הבינלאומיים, כגון: מבחן פיז"ה. בעקבות תוצאות תלמידיהן במבחן פיז"ה, ניסו שבדיה וגרמניה לחפש מודלים חדשים ונורמות מדיניות מחוץ לגבולות המדינה. גרמניה פנתה למודלים החינוכיים המיושמים בפינלנד ובשבדיה, הנחשבות למדינות הנמצאת בחזית המדיניות הפדגוגית. ( Ringarp Johanna, Rothland. Marti ).

  • לינק

    לא מעט נכתב על שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בעבודתם של מורים , אך המחקר שנערך במשך 7 שנים בשבדיה ( 2002-2009) הוא אחד המעמיקים ביותר בתחומו וניתן להסיק ממנו על גורמי הצלחה וכישלון של הטמעת פורטפוליו דיגיטאלי בקרב מורים. במחקר השתתפו 67 מורי מורים ומורים באוניברסיטה שבדית , כאשר שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על שאלונים וראיונות עומק. הממצאים מלמדים על השפעת המשתנים ההקשריים על עבודתם של המורים ומורי המורים אשר הטמיעו את הפורטפוליו בעבודתם. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ההקשר והמיצוב החברתי כלומר, לשיתוף הפעולה הקהילתי בין מורי המורים יש השפעה רבה על הנכונות ליישם את הפורטפוליו הדיגיטאלי בעבודתם , יותר מאשר ההקשר הטכנולוגי-המתוקשב ( Granberg, Carina).

  • לינק

    מאמר נרחב ומעניין סוקר שבועון האקונומיסט הבריטי את המצע הרעיוני של מפלגת השרנים ומסביר כי השינוי העיקרי שהם מייצגים מבחינת הבריטים הוא שאיפתם לבצע רפורמה מקיפה בחינוך הבריטי בהשראת הרפורמה בחינוך בשבדיה שנערכה בשנת 1991 . מדובר ברפורמה מהותית של מבנה החינוך שהשמרנים באנגליה מבקשים ליישם . מה היא אותה רפורמה בחינוך בשבדיה אשר הצליחה ואשר מדינות מובילות בעולם מבקשות לחקותה?

  • לינק

    תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה היא שביה"ס איננו אי בודד המנותק מסביבתו. תפיסה זו מנחה את השבדים בהתמודדות עם פיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת. ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס לבין כיתות הלימוד הוא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" (web coherence learning). מדובר בתפיסת למידה מערכתית מתוקשבת, שנועדה להגביר את הקשר ואת חילופי המידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים, מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה, עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה. אם במדינות אחרות בעולם נעה תמיד המטוטלת בין תהליכי יישום בבתי הספר לבין עצירת התכנית והתחלת תכנית חדשה לחלוטין, הרי שבמדינות סקנדינביה שמרו על תנופה רציפה של תקשוב מערכת החינוך בבתי הספר במשך 15 שנים רציפות ולכן התוצאות והתפוקות מורגשות היטב.

  • לינק

    ביה"ס אינו אי בודד המנותק מסביבתו. זו תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה בהתמודדות שלהם בפיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת . ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס וכיתות הלימוד היא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" ( web coherence learning). המאמר מתאר את מערכת הלמידה המתוקשבת הזו שנועדה להגביר את הקשר וחילופי מידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים , מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה (Peter Karlsudd).

  • לינק

    מוזר למצוא בשוודיה הגדולה והסוציאל-דמוקרטית את מהפכת השוק החופשי, אך זה בדיוק מה שמתרחש בבתי הספר במדינה. רפורמות שנכנסו לתוקף ב-94' מאפשרות לכל מי שעומד בסטנדרטים בסיסיים לפתוח בית ספר חדש, לקלוט תלמידים ולקבל תקציבים ציבוריים. כלי העבודה העיקרי הוא אתר האינטרנט של הרשת (פורטל מידע) המכיל את כל תוכנית הלימודים. הצעירים נעזרים במדריך ומקדישים 15 דקות בשבוע כדי לסקור את התקדמותם בשבוע שעבר, ולהציב יעדים וזמנים לפעמים הבאות. המשימות כוללות שיעורים והרצאות, אך חלק גדול מהלימוד נעשה באופן עצמאי או בקבוצות קטנות. הפורטל מאפשר לכל תלמיד לעבוד ברמה המתאימה לו, בהתאם ליתרונותיו וחולשותיו. כל נושא לימוד מחולק ל-35 צעדים. תלמידים המגיעים לצעד ה-25 עוברים בהצלחה את השיעור. אלה שמגיעים לצעד ה-30 או ה-35 זוכים בציון טוב מאוד או מצוין, בהתאמה. המורים מעדכנים ומוסיפים חומר לימוד חדש לאתר האינטרנט במהלך החופשות. החופשה השנתית שמקבלים המורים מסתכמת בשבעה שבועות בלבד, בדומה לזאת שניתנת לעובד המשרד הממוצע בשוודיה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין