קונפליקטים
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • סיכום

    מחקר זה מתמקד בחוויות המוצלחות של מורים ישראלים ל"אקטואליה" שטיפלו בסוגיות ציבוריות עדכניות בכיתותיהם. מטרתו היא לפרש את ההיגיון הפדגוגי המאפיין את נקודות המבט והחוויות שלהם, כדי להבין מהם המפתחות לחוויה מוצלחת בהקשר המאתגר של החברה הישראלית

  • סיכום

    כאשר פורצת מלחמה או מתלקח סכסוך עקוב מדם בזירה הבינלאומית, התלמידים קוראים כתבות, צופים בחדשות, מתעדכנים ברשתות חברתיות ונחשפים למידע רב – מאומת וכוזב. במקרים מסוימים, עומס המידע עלול לבלבל או לטלטל אותם והם עתידים לראות במורה שלהם דמות סמכותית וסוכן מידע חשוב. לכן, על המורים לדעת כיצד להתייצב מול התלמידים, לנהל דיון ניטרלי והומאני ולהנחיל להם ערכים ועקרונות לחיים.

  • סיכום

    מאז תחילת המאה העשרים ואחת, קהילת החינוך העולמית העניקה תשומת לב רבה לקידום החינוך בהקשרים חברתיים ופוליטיים מעוררי מחלוקת, באיזורי סכסוך ובמרחבים בלתי בטוחים. תשומת לב זו באה לידי ביטוי מוסדי בצמיחתו של תת-תחום חדש בשם חינוך במצבי חירום (Education in Emergencies).

  • סיכום

    הנטייה להתייחס ולשפוט את הדומים לנו (קבוצת הפנים) באופן חיובי יותר מאשר את השונים מאתנו (קבוצת החוץ), היא תופעה חברתית נפוצה שעלולה להשפיע באורח הרסני על יחסי הגומלין בין הקבוצות או על מה שמכונה "הגישות הבין קבוצתיות" (Hewstone, Rubin & Willis, 2002). בקרב מבוגרים, הטיות בין קבוצתיות נקשרו זה מכבר לדעות קדומות, אפליה, דה-הומניזציה וקונפליקטים המתקיימים בתרבויות רבות ובהן מעורבות קבוצות חברתיות שונות (Haslam, 2006). מחקרים התפתחותיים אחרונים מראים שהטיות אלה מתקיימות כבר אצל ילדים צעירים מאד ואולי אפילו בקרב תינוקות (Pun, Ferera, Diesendruck, Hamlin & Baron, 2018). מנין, אם כך, הן נובעות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אינטראקציות חברתיות שונות של מתבגרים עם מבוגרים משפיעה על האופן בו מתבגרים מתמודדים עם קונפליקטים העולים במסגרת בית הספר. כפי שעולה מן המחקר, אינטראקציות שונות של המתבגרים עם מבוגרים הקרובים אליהם, כגון הורים ומורים, מעלות או מורידות את האפשרות שהמתבגרים יתמודדו באופן חיובי עם קונפליקטים אשר עולים בבית ספרם. כך למשל, אם למתבגר יש קשר טוב עם מורים, הסיכוי שהוא ידע להתמודד עם קונפליקטים בצורה משביעה רצון גדל.

  • סיכום

    הכשרות המורים מכילות כיום מורכבויות רבות והן מעלות שאלות שונות בעלות השלכות על העתיד. כמה מהסוגיות המשפיעות על ההכשרות נוגעות לרמת האחריותיות הנדרשת מהן לצד הסטנדרטיזציה הנכפית עליהן מלמעלה (Sachs, 2016). סוגיות אחרות מתייחסות לכניעתם של מורים לצווי התרבות ההישגית, תוך ביקורת מתמדת על פעולותיהם, המתלווה לירידה באוטונומיה המקצועית שלהם, וכל זאת בסביבה של חשד וחוסר אמון עליה מעידים מורים ברחבי העולם (Sachs and Mockler, 2012). על כל אלה יש להוסיף שינויים של השנים האחרונות שנגרמו בעקבות גלי ההגירה והרב תרבותיות המוסיפים עוד נדבכים לעבודת המורה ומשליכים כמובן גם על מורכבות האתגרים של הכשרות המורים.

  • תקציר

    אזרחות ארגונית (Organizational citizenship behavior) מוגדרת כעשייה התומכת בסביבה החברתית והפסיכולוגית שבה מבוצעת משימה. האזרחות הארגונית של מורים יכולה להיות מופנית כלפי אנשים מסוימים ו/או כלפי הארגון. למרות השפעתן המועילה על בית הספר, התנהגויות אלה יכולות לגרור עלויות אישיות עבור המורה. המחקר הנוכחי טוען שאזרחות ארגונית תורמת למתח של מורים באמצעות ההשפעה המתווכת של עומס בתפקיד, עמימות התפקיד וקונפליקטים בתפקיד, בעוד שאוטונומיה בתפקיד מקלה עליו (Anit Somech, 2016).

  • מאמר מלא

    הוראת האזרחות בישראל בשנים האחרונות נעה בין קונפליקטים לנרטיבים מתנגשים, אשר הופכים את עבודתו של המורה ללוליין פוליטי הנדרש להלך בין הטיפות. מצב זה גורם כמובן לחששות ולטרדות בקרב המתכשרים להוראה אשר כבר בשיעורי הדידקטיקה במוסדות האקדמיים מביעים אי-נוחות "להיכנס לשדה מוקשים מול פוליטיקאים, מנהלים והורים", כדבריהם. מורים אלה מפתחים עד מהרה שיח קורבני שאחד מביטוייו הוא אין-אונות אזרחית, שמירה על ניטרליות העלולה להתפתח לשיתוק ואי-הפגנת אומץ אזרחי אל מול ביטויי גזענות קשים בכיתה "מחשש שאני אהיה ה'אדם ורטה הבא'", כדברי סטודנט שהוסיף: "ועוד לפני הקביעות" (אריה קיזל).

  • תקציר

    בסקירה זו, המחברים עדכנו את הספרות לגבי תנאי העבודה של מורים לחינוך מיוחד על ידי סקירה של 23 מחקרים. ניתוח המחקרים שנסקרו סיפק בסיס ברור של תמיכה עבור הקשר בין שחיקה לבין טווח של משתנים החל ברמה האינדיבידואלית, דרך רמת הכיתה ורמת בית הספר ועד רמת המחוז. הניסיון של המורה, לקות התלמיד, קונפליקט התפקיד, העמימות של התפקיד, ותמיכה מינהלית היו הגורמים הבולטים במיוחד בשחיקה של מורים בחינוך המיוחד (Brunsting, Nelson C.; Sreckovic, Melissa A.; Lane, Kathleen Lynne, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על רפלקציות של מורים לגבי תהליך תכנון ויישום של תכנית למידה רגשית-חברתית בגישה כלל בית-ספרית תוך התמקדות בפתרון קונפליקט, שנקראה "שיפור היחסים בקהילות בית הספר". בראיונות שנערכו עם המשתתפים, 29 מחברי צוות הליבה תיארו את השינויים המשמעותיים ביותר שהתרחשו, אילו גורמים סייעו לשינויים אלה ומה סייע להם להתגבר על החסמים. מודל הממזג אמצעים המסייעים ליישום פותח על בסיס הראיונות הללו (Freeman, Elizabeth; Wertheim, Eleanor H.; Trinder, Margot, 2014).

  • לינק

    פרק זה בספר הוא הצעה לקובעי מדיניות לתת את הדעת על הדרך והמתודה שבאמצעותן יש להתייחס לקונפליקטים בין ערכים בכלל כמצע לקיומו של דיון מושכל גם בקונפליקט שבין חירות לבין שוויון ובין "מערכת חינוך לכל אחד" ל"מערכת חינוך לכול". הסוגיה המרכזית מתייחסת לשתי שאלות: 1. האם ערך החירות וערך השוויון ניתנים ליישוב במסגרת השקפת עולם אחת? 2. האם ערך החירות – כאשר מתייחסים אליו באופן עמוק – נגזר בעצם מהשקפת עולם שלמה שאינה עולה בקנה אחד עם ערך השוויון? אולי ערך החירות נעוץ בהשקפת עולם המקדשת את הביטוי העצמי האינדיווידואלי ואילו ערך השוויון נובע מהשקפת עולם הרואה את שיר האנושיות בסולידריות עם המדוכאים, הסובלים והחלשים ולא בביטוי העצמי? (יונתן כהן).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את הפערים בין פרחי הוראה למורים מאמנים (מורה אחראי מטעם בית הספר) לגבי ההתנסות המקצועית בבתי הספר. המאמר משרטט חקירה נרטיבית לגבי קשר החונכות בהכשרת מורים (Patrick R., 2013) .

  • לינק

    מחקר זה העריך את מאפייני הלמידה המקצועית תוך שימוש במודל של צוות שמסייע לבתי ספר יסודיים לפתח תהליכים של פתרון סכסוכים וקונפליקטים בבית הספר. עשרה בתי ספר הוקצו לקבוצת הניסוי והשתתפו בתכנית להגברת היחסים בקהילת בית הספר ושלושה בתי ספר הוקצו לקבוצת הביקורת.נמצא כי המורים מבתי הספר שבקבוצת הניסוי לימדו תכנית לימודים שכללה שעות רבות יותר של גישה לפתרון סכסוכים, והעלייה במספר שעות ההוראה של המורים שהשתתפו בקבוצת הניסוי קשורה לכך שהמורים דיווחו על עלייה בהבנה של התלמידים ועל עלייה בשימוש בגישות שיתופיות(White, Andrew Jonathan; Wertheim, Eleanor H.; Freeman, Elizabeth; Trinder, Margot, 2013).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר חדש הבוחן כיצד מתמודדים מורים עם תלמידים וכחניים המאופיינים בדפוסי התנהגות שונים (נגה שביט-רז, 2012).

  • לינק

    במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

  • סיכום

    המאמר מתאר היבטים שונים של עימותים בכיתה ודרכי התמודדות עמם. המאמר מציג שלוש דוגמאות לסוגים השונים של הקונפליקטים כפי שהם מופיעים בכיתות, תוך רמזים לדרכי ניהולם. מחבר הפרק, שרגא פישרמן, בחר להציג את תוכניתם של רוזמן, זלצמן ופרנקל (1997) שנבנתה עבור מערכת החינוך ונוסתה בבתי ספר רבים. התכנית מתבססת על ג'ונסון וג'ונסון (1994) אשר פיתחו תוכנית של תיווך על ידי ילדים מקבוצת השווים. בית הספר מלמד את כל תלמידיו ליטול על עצמם אחריות להפחתת הקונפליקטים ולחזק את שליטתם העצמית. כל התלמידים לומדים כיצד לנהל קונפליקטים ולשתף פעולה על ידי מו"מ עם גורם שלישי מתערב ובלעדיו.

  • סיכום

    הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

  • תקציר

    העלייה הדרמטית בכמות הילדים המאובחנים בהפרעות אוטיסטיות הביאה לגידול במספר המורים הנדרשים לטיפול בילדים אלה. מחקרים מעטים בלבד נערכו כדי לברר את הדרכים שבהם מורים מתמודדים עם אוטיזם (Jennett et al., 2003). מחקר זה בחן את התמודדותם של אנשי סגל טיפולי עם קונפליקטים שעלו עקב טיפול בילדים בשיטת ה"Options" (עמוס פלישמן, דליה מעודד, רותי רוזן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין