מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.

מחקר זה בחן שיתוף פעולה בשש קבוצות של הערכת עמיתים בתוך ועידה א-סינכרונית במחשב. התוצאות מציינות שלא התרחש שיתוף פעולה באופן אוטומטי בוועידה שהתקיימה באופן א-סינכרוני במחשב. שיתוף פעולה דורש השתתפות משום ששיתוף פעולה לא התרחש בשתי קבוצות שבהן הייתה השתתפות נמוכה של הסטודנטים; אולם, ההשתתפות לא מובילה לשיתוף פעולה, כפי שהוכח באמצעות הפוסטים שהעלו הסטודנטים ושלא זכו לתגובות מצד חבריהם. שיתוף פעולה דורש אינטראקציה אבל אינו מסתכם באינטראקציה, דבר שהוכח על ידי רמות שונות של שיתוף פעולה על פני דפוסים אינטראקציוניים שונים. הנוכחות החברתית מסייעת להבין את שיתוף הפעולה באמצעות ביסוס של קהילת למידה חמה וקולגיאלית כדי לעודד אינטראקציה והשתתפות (Huahui Zhao; Sullivan, Kirk P. H.; Mellenius, Ingmarie, 2014)

מאמר זה מציג תוצאות סקר שנערך בקרב סטודנטים בינלאומיים המשתמשים בקבוצה סגורה בפייסבוק כחלק מקורס מקוון. הממצאים הראו שחלק מהסטודנטים ציינו ארגון לא מושלם של חומרי הקורס בפייסבוק. למרות זאת, רוב הסטודנטים ציינו את התפקיד החיובי שהיה לפייסבוק בהתפתחות של הקשרים ביניהם (Sapargaliyev, Daniyar, 2014).

ברשימה זו סוקר ד"ר אלי מירון (מומחה מוביל בישראל בתחומי ניהול ידע ומודיעין עסקי, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בקצרה שימושים של פייסבוק בלמידה, מתאר את ההתנסות בשימוש בפייסבוק באוניברסיטת בן גוריון , מסביר את השיקולים בבחירת סוג הקבוצה, כולל הדרכה טכנית מפורטת לכל המעוניינים ביישום פייסבוק בלמידה אקדמית.

יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.

מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).

אחרי האיסור על מורים להיות חברים של תלמידיהם בפייסבוק, מוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שמשחררות מעט את החבל. בחוזר מנכ"ל שיופץ בקרוב, מודיע המשרד כי הוא מעודד פתיחת קבוצות משותפות למורים ותלמידים ברשת החברתית, אולם האיסור על חברות ישירה של המורים עם התלמידים עומד עדיין בעינו ( מיכל רשף ) .

בעשור האחרון התפתחה בתחומי המידענות החינוכית מתודולוגיה שיטתית לגבי הערכה ותיקוף של אתרים באינטרנט ומקורות מידע אמינים באינטרנט. אך מה לגבי הפייסבוק? נראה כי ההתפתחות המהירה ( והלא תמיד רצויה) של הפייסבוק מחייבת אותנו גם לתת את הדעת לגבי הערכת דפים בפייסבוק "יש קבוצות בפייסבוק שקמות כביכול למען מטרה מסויימת, אך לא תמיד ידוע מי עומד מאחורי הקבוצה, והאם באמת הוא פועל לשם המטרה שהוא מצהיר עליה". תובנה של הערכת קבוצות רצוי להקנות לתלמידים בביה"ס החשופים כיום יותר מתמיד למרחב הפייסבוק. כאן יוכל להועיל המאמרון שכתבה לאחרונה יונית בנושא זה חשוב זה.