עשרים השנים האחרונות שמו דגש על ציוני המבחן כשיטה לשפוט את הערך של מיומנויות המורה, של דירוג בית הספר, ואת היכולות של הילדים. הצורך לייצר ציוני מבחן "טובים" משמעו שתכנית הלימודים המתחילה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי מותאמת למבחנים ומכוונת למורה.כלומר, המורה פחות מסוגל להיות יצירתי, להגיב לתחומי העניין של הילדים, או לשנות את שיטות ההוראה בתלות בהרכב הכיתה Elizabeth )Kooperkamp and Elizabeth Helbraun, 2013).

עניינו של המאמר הנוכחי הוא המתח בין אלטרואיזם לנרקיסיזם והשילוב האפשרי ביניהם ביחסי גומלין עם תלמידיהם. הנחת היסוד של המאמר היא שמורים רואים בתלמידיהם אובייקט עצמי ( selfobject ), המשמש להם מקור לקבלת הכרה והערכה וגם יעד להוראה, למתן תשומת לב ולגילוי ידידותיות. המאמר מציג מודל חדש " ציפיות נרקסיסטיות –אלטרואיסטיות של המורים בכיתתם". פרופסור יצחק פרידמן מציע לראות בשילוב האלטרואיזם והנרקיסיזם גורם המניע אנשים לבחור במקצוע ההוראה, וכן לראות בנטיות נרקיסיסטיות ואלטרואיסטיות דיפרנציאליות אפשור להסביר ולנבא את התנהגותם של מורים בכיתה ( יצחק פרידמן).

המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).