המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).

מדגם של 191 נבדקים נבחן כדי לקבוע הבדלים אופייניים מסוימים בין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה רבה לבין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה נמוכה. התוצאות מראות שלאנשים המשתמשים באינטרנט במידה רבה יש ציונים גבוהים יותר במאפיינים של פתיחות ושל החצנה( COSTA, SEBASTIANO; CUZZOCREA, FRANCESCA; NUZZACI, ANTONELLA, 2014).

מחקר איכותני זה מתמקד בבדיקת המודל החינוכי המנחה חמישה בתי ספר ישראליים אשר צומחים ופועלים מתוך אחד השסעים בחברה הישראלים. בתי הספר הנחקרים הם נווה שלום, קשת, קדמה, ביאליק ובית הספר הדמוקרטי בחדרה. במחקר נמצא הרבה מן המשותף באסטרטגיות ובגישות של בתי הספר (גמישות, פתיחות, פלורליזם) לצד דמיון ושוני בתכנים ובדגשים (בר-שלום יהודה).